מאת חיים מידן
בני רבה מוכר יותר בכינויו בני הדייג – מרשת המסעדות הנושאת שם זה. האיש, שדגים הם מרכז חייו העיסקיים, יוצא למאבק למען הדגה בים התיכון. ציטוט מפיו: "בעוד מספר לא רב של שנים לא יהיו כמעט דגים בים התיכון, ומחירי הדגים ירקיעו שחקים! תורגש עלייה חדה במחירי הדגים ויהיה מחסור חמור של דגים בראש השנה. 90% מכלל הדגים הבוגרים בים התיכון כבר נכחדו."
דברים אלה של בני הדייג נאמרים בעקבות התנהלות של משרד החקלאות. בניגוד לכל הגיון, שכל-ישר וטובת האדם והטבע, משרד החקלאות אינו אוסר דיג בעונת הרבייה של הדגים. יש לזכור כי כל נקבת דג עשויה להטיל בעונת הרביה בין אלפי למיליוני ביצים מופרות למי הים. אפילו רק עונת רבייה מוצלחת ובלתי מופרעת יחידה עשויה לתרום מיליארדי דגים ופירות-ים לאוכלוסיית הדגה בים התיכון. אבל במשרד החקלאות לא רואים מעבר לקצה אפם, וככה משנה לשנה מצטמצמת כמות הדגים שמגיעים לבגרות. וככה האוכלוסייה הולכת וקטנה משנה לשנה. גם הדייגים, שפרנסתם עלולה להיפגע בטווח הקצר, צריכים לראות בהפסקת דיג זמנית השקעה בעתיד. הם ירוויחו בהמשך פי כמה וכמה מהתאוששות אוכלוסיית הדגים ופרי-הים.
רשת המסעדות 'בני הדייג' בבעלותו של איש העסקים בני רבה רכשה לה מוניטין מאז פתח בני את מסעדתו הראשונה בחלקו הדרומי של רציף ישן בנמל יפו, לפני כ-35 שנים. כיום המסעדה נמצאת בנמל תל-אביב האופנתי ולה סניפים בכפר-הים, על חוף הים בראשון לציון, במרינה בהרצליה, וסניף כשר במלון 'איילנד' שבטיילת נתניה. לרשת עוד תוכניות התרחבות.
בני הדייג כשלעצמו הוא דמות הוא ציורית מיוחדת. סיפורו מתחיל בילדות כמי שגדל תמיד בסביבת הים במכמורת, לצד הדגים, ונמשך בדרך הטבע אל אוצרות הים. הוא הפליג אחר חלומו ופתח מסעדה בנמל יפו. המסעדה זכתה להצלחה ואף אירחה מפורסמים מהארץ והעולם, שאת תמונותיהם אפשר לראות בסניף נמל תל-אביב. כיום בני חזר לאהבתו הראשונה, הים, ויוצא מדי יום, השכם בבוקר, אל מי הים התיכון, לדוג ולהביא את הסחורה הכי טרייה. את ניהול העסק הוא העביר לילדיו יוסי, גל ורינת, הכל תחת עינו הפקוחה של בני הדייג.
כבר כיום, כך אומר בני, כמות הדגים ואיכותם לחופי מדינת ישראל ירדו בצורה משמעותית. דגים רבים לא זוכים להגיע לבגרות ולהתרבות, הענף הופך ללא ריווחי, ודייגים רבים נטשו את הענף. "אני מאמין שברגע שמחירי הדגים יתחילו להאמיר בצורה יותר אגרסיבית והדבר יפגע בכיס של האזרח הקטן, רק אז הוא יתעורר, וחבל."
בני רבה מנסה לעורר את המוּדעות, ולצרף אליו דייגים נוספים מתוך חשש לעתיד הענף כולו. לדבריו הציבור לא מודע לבעיה הקשה, ואינו רואה אותה, כי המפגש של האזרח עם הדג נעשה במסעדה, בסופר או בחנות הדגים.
בישראל מותר כיום לדוג דגים ללא מכסות וללא כל הגבלה, גם בעונת הרבייה של הדגים, ואף באזורי הרבייה שלהם ובבתי גידול רגישים כמו שוניות סלעיות. התוצאה היא שבכל יום הולך ופוחת מספר הדגים בים, ומיני דגים רבים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. 90% מכלל הדגים הגדולים כבר נכחדו לחלוטין.
וזה לא הכל. הדייג מתבצע בשיטות הרסניות ופוגעניות – גם בבתי גידול ובאזורי הרבייה של הדגים. שיטות אלו פוגעות גם בבעלי חיים ימים אחרים, כמו צבי ים. אבל, אין בטבע ואקום. מומחים סבורים כי דילול הדגה בים פינה מקום למיליוני המדוזות, המתרבות באין מפריע בים ובאות לחופינו. מחקרים מראים שבתוך 30 שנה בלבד ייכחדו כל הדגים בים התיכון, והים יהיה ריק מדגי מאכל.
אז מה אפשר לעשות בכדי לשמר את דגת הים התיכון גם לילדינו ולדורות הבאים? מדינות רבות בכל רחבי העולם כבר נקטו צעדים בנושא הדייג. הן חוקקו ואכפו חוקים שהגבילו את כמות הדגים שניתן לדוג או את הזמן בשנה שניתן לדוג בו.
אם מדינת ישראל תאסור דייג בחודשים אפריל-יוני, שהם חודשי הרבייה של הדגים, היא תציל את החיים בים ותמנע הכחדה של מיני דגים רבים. פקיד הדיג הראשי במשרד החקלאות הוא האחראי על רישיונות הדיג. בסמכותו להחליט על הגבלות, מכסות ותקנות בדייג.
בכל יום שעובר הנזק מתעצם. אנחנו מתקרבים אל נקודת האל-חזור. אחריה כבר לא נוכל להשפיע ולשנות ובכך להציל את הים התיכון, הים היחיד שיש לנו. נכון לעכשיו, הדגים בים התיכון עומדים להיכחד. אבל לכל אחת ואחד יש אפשרות להשפיע לשנות זאת – אזרחים מודאגים פרסמו עצומה הקוראת לשנות את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי. חיתמו על העצומה וקחו חלק במאבק למען הים התיכון והדגה בישראל! אני חתמתי.
לחתימה על העצומה להצלת הדגה בים ישראל, נא להקליק כאן. http://www.atzuma.co.il/israelfish.