Page 110 - פואטרי תרגומי שירה 2015_Classical
P. 110
שיר ערש להלך II
יוהן ווֹלפגאנג פון ֶג ֶתה
כּ ַבר ַהכֹּל ֶבּ ָה ִרים
ָרָגע.
ְבּרֹאש אָ ִמי ִרים
אַך ַמָגּע
ַקל ֶשל ָמ ָשב;
קוֹל ִציפּוֹ ֵרי ַי ַער ָש ַקט.
ַהמ ֵתן רגע קט,
אַ ָתּה ָגם ִתש ָליו.
שיר ערש? שיר ערש למבוגרים .באורח מוזר יש בשירי ערש עממיים
רבים אלמנטים חשודים של מוות .מה עניין מוות לכאן? נבערים מדעת
רבים ראו בשינה מוות זמני .לא מנוחה .לא התרעננות .מוות .בלכתו
לישון אומר היהודי המאמין " ְבָּי ְד ָך אַ ְפ ִקיד רוּ ִחי" ובהתעוררו אומר
הוא מלא תודה "מו ֶדה ֲא ִני ְל ָפֶני ָך ֶמ ֶל ְך ַחי ְו ַקָיּםֶ ,שׁ ֶה ֱחַז ְר ָתּ בִּי ִנשׁ ָמ ִתי".
זהו שיר על מוות .שירו של אדם המקדם בברכה את המוות .האדם
העייף ,הנודד בדרכי החיים הפתלתלות ומלאות המעקשים .די לו .את
המוות הוא מבקש .את המנוחה המוחלטת .מתי הציפורים
משתתקות? כשסכנה אורבת .כשצילו של המוות מרחף מעל .זהו שיר
על מוות .או לא .אולי זה רק סתם שיר ערש חביב .חברו לו מנגינה
מתאימה ותראו איזה יופי נרדמים איתו.
על השיר הזה נכתבו כל כך הרבה שטויות ,על ידי כל כך הרבה
"מבינים" קשקשנים ,שאני מעדיף לא להרחיב עוד עם "פרשנויות" על
השיר החביב הזה ,כי כל המוסיף גורע.
אבל על דבר אחד איני יכול לעבור בשתיקה .שמו של המשוררֶ .ג ֶתה.
כמו ֶג ֶשר ,כמו ֶג ֶרב ,כמו ֶע ֶצם .את השם הזה יש לבטא עם הדגשה של
ה'ֶג' בפה מעוגל כשההברה נובעת מן החך האמצעי ולא מן החך
האחורי כב'ג' רגילה .אבל ,אבל ,בשום מקרה ,בשום צורת ביטוי,
בשום חלום של טפשות ,לא מבטאים את השם הזה גיתה .בשום צורה
ואופן אין ב Goethe-י' .אז איך כותבים כל ה"מומחים"? כמובן
ש"גיתה" .למה? בגלל המגפה הנוראהַ ' :ע ֶלֶגת ישראלית נפוצה' .כי
זאת דרך עילגי ישראל מימים ימימה .רק מה שלא נכון טוב בעיניהם.
רק את מה שמטופש יתעקשו לכתוב .אם לא ְי ַעלגו לא יהיו חייהם
חיים .ואין מושיע .למה? אנשים חסרי כשרון מתמלאים בתחושת
עוצמה אדירה עם הגילוי שמותר להם לכתוב מה שהם רוצים ,ואיך
שהם רוצים ,ושיש די שוטים בעם הזה ,שיברכו על הרפש כעל אבנים
פואטרי /יעקב שקד 110
יוהן ווֹלפגאנג פון ֶג ֶתה
כּ ַבר ַהכֹּל ֶבּ ָה ִרים
ָרָגע.
ְבּרֹאש אָ ִמי ִרים
אַך ַמָגּע
ַקל ֶשל ָמ ָשב;
קוֹל ִציפּוֹ ֵרי ַי ַער ָש ַקט.
ַהמ ֵתן רגע קט,
אַ ָתּה ָגם ִתש ָליו.
שיר ערש? שיר ערש למבוגרים .באורח מוזר יש בשירי ערש עממיים
רבים אלמנטים חשודים של מוות .מה עניין מוות לכאן? נבערים מדעת
רבים ראו בשינה מוות זמני .לא מנוחה .לא התרעננות .מוות .בלכתו
לישון אומר היהודי המאמין " ְבָּי ְד ָך אַ ְפ ִקיד רוּ ִחי" ובהתעוררו אומר
הוא מלא תודה "מו ֶדה ֲא ִני ְל ָפֶני ָך ֶמ ֶל ְך ַחי ְו ַקָיּםֶ ,שׁ ֶה ֱחַז ְר ָתּ בִּי ִנשׁ ָמ ִתי".
זהו שיר על מוות .שירו של אדם המקדם בברכה את המוות .האדם
העייף ,הנודד בדרכי החיים הפתלתלות ומלאות המעקשים .די לו .את
המוות הוא מבקש .את המנוחה המוחלטת .מתי הציפורים
משתתקות? כשסכנה אורבת .כשצילו של המוות מרחף מעל .זהו שיר
על מוות .או לא .אולי זה רק סתם שיר ערש חביב .חברו לו מנגינה
מתאימה ותראו איזה יופי נרדמים איתו.
על השיר הזה נכתבו כל כך הרבה שטויות ,על ידי כל כך הרבה
"מבינים" קשקשנים ,שאני מעדיף לא להרחיב עוד עם "פרשנויות" על
השיר החביב הזה ,כי כל המוסיף גורע.
אבל על דבר אחד איני יכול לעבור בשתיקה .שמו של המשוררֶ .ג ֶתה.
כמו ֶג ֶשר ,כמו ֶג ֶרב ,כמו ֶע ֶצם .את השם הזה יש לבטא עם הדגשה של
ה'ֶג' בפה מעוגל כשההברה נובעת מן החך האמצעי ולא מן החך
האחורי כב'ג' רגילה .אבל ,אבל ,בשום מקרה ,בשום צורת ביטוי,
בשום חלום של טפשות ,לא מבטאים את השם הזה גיתה .בשום צורה
ואופן אין ב Goethe-י' .אז איך כותבים כל ה"מומחים"? כמובן
ש"גיתה" .למה? בגלל המגפה הנוראהַ ' :ע ֶלֶגת ישראלית נפוצה' .כי
זאת דרך עילגי ישראל מימים ימימה .רק מה שלא נכון טוב בעיניהם.
רק את מה שמטופש יתעקשו לכתוב .אם לא ְי ַעלגו לא יהיו חייהם
חיים .ואין מושיע .למה? אנשים חסרי כשרון מתמלאים בתחושת
עוצמה אדירה עם הגילוי שמותר להם לכתוב מה שהם רוצים ,ואיך
שהם רוצים ,ושיש די שוטים בעם הזה ,שיברכו על הרפש כעל אבנים
פואטרי /יעקב שקד 110
