איי פָּאלָאוּ, הים דרומי 
שם עוד לא היית
לא תמצא כאן שלטים בעברית בחנויות. לא תמצא כאן "הכל כלול". גם לא תמצא כאן ישראלים. כנראה. איי פאלאו נמנים עם יעדי התיירות היפים, המעניינים והשווים ביותר בעולם
מאת קוקיצ'י הארוקו, הפיליפינים
By Kōkichi Haruko, Manila
יש הסכמה רחבה בין תיירים "שכבר ראו הכל": זהו אחד המקומות היפים והמיוחדים בעולם.
איי פאלאו הינם רצועה ארוכה מאוד וצרה מאוד של איים ואִיוֹנים שאורכה כ-600 קילומטר, ורוחבה הממוצע 800 מטר, כך שהיא "משתרעת" על שטח של 458 קילומטרים רבועים. רק שמונה מן הגדולים שבאיים מיושבים. האוכלוסיה מונה כ-25,000 איש, רובם בבירה קוֹרוֹר. הארכיפלג מונה מאות איים. הגדולים והמרכזיים שבם הינם קורור (Koror), באבלדאוב (Babeldaob), אנגוָ'אר (Angaur) ופלליו (Peleliu).
מדינה זערורית
איי פאלאו (Palau Islands) היו מעין מדינת ממשל אוטונומי, שהיא חלק מטריטוריית החסות 'TTPI' (Trust Territory of the Pacific Islands) אשר נוהלה על ידי ארה"ב בין השנים 1945-1986, אחרי שנכבשו מידי יפן שניהלה אותה לפני כן. המדינה זכתה בעצמאות ב-1994, והתקבלה לאו"ם בשם הרשמי 'הרפובליקה של פלאו' (The Republic of Palau). זאת היא מדינה זערורית בים הדרומי, איזור מיקרונזיה של האוקיאנוס השקט, בואך טאהיטי ואוסטרליה. בסביבה הזאת.
השם פָּלָאוּ הוא שיבוש של השם המקורי בֶּלָאוּ, שהפך בפי הספרדים הכובשים ללוֹס פָּאלוֹס. הספרדים מכרו את האיים לגרמניה, והם שירתו את הרייך השלישי כבסיס ימי נאצי. כחמישים פגרי אוניות מלחמה גרמניות, יפניות ואחרות שקועים טבועים כאן בים, כמו גם כמה מטוסי 'זירו' יפניים, שחלק מהם שקוע רק חלקית במי הלאגונות הרדודים. הם מהווים אתרי תיירות ועניין הן לבני אדם והן לדגים וליצורי ים.
השפות הרשמיות הן אנגלית ופלאו'ית (Palauan). מזג האויר נוח וחמים סביב השנה. הבעייה העיקרית היא הלחות – ממוצע של 82% – שהיא אופיינית לכל האיזור הגיאוגרפי הזה. יש גשמים בכל עונות השנה, עם ממוצע שנתי של 3,700 מ"מ. הבדל הטמפרטורות הממוצעות בין שיא הקיץ לשיא החורף ממחיש עד כמה אין הפתעות במזג האויר: בינואר 26.9 מעלות וביולי 27.1 מעלות. למרות קרבתם הגיאוגרפית לאיזור סופות הטייפון, הצליחו איי פאלאו לחמוק מהן, והאקלים רוגע כל השנה. למי שהלחות לא מפריעה לו, זהו גן עדן. שקט, שלווה, יופי מסחרר, חופים כמו באגדות, ים כמו בציורים היפים, שוניות אלמוגים וריפים מרהיבים, חיים ימיים מגוונים. אוכל נהדר, אנשים מקסימים, בתי מלון נוחים. וזה רחוק רחוק רחוק, ויפה. גן עדן.
המטבע הרשמי הוא הדולר האמריקני. כל כרטיסי האשראי מכובדים. אין צורך להצטייד בויזה מראש, והיא מוענקת עם הכניסה למדינה, למשך 30 יום, עם אפשרות לשתי הארכות, למקסימום של 90 יום. מגיעים בדרך האויר. טיסות ישירות יש מארה"ב עם תחנה בגוָ'אם, מדרום-קוריאה, מסין, מטאיוָ'אן ומיפן. החברה העיקרית שטסה מארה"ב היא 'יונייטד איירליינס'. ב-2011 נחנכה חברת התעופה הפלאו'ית הראשונה Palau Asia Pacific Airlines.
מערכת כבישים טובה מרשתת את האיים העיקריים, ומאפשרת להגיע בנוחות ליפים שבחופים. בקאיאנג'ל (Kayangel), הצפוני שבאיים, יש נמל מים עמוקים. האי הזה גם מתהדר בכמה עשרות מונוליטים של "פני אבן" – פסלי אבן כבדים של ראשי אדם, בגובה של כמטר, שזה גם הרוחב של חלק מהם. הם אמורים להיות פרהיסטוריים וחידתיים. חברת התעופה המקומית 'Paradise Air' טסה בין חלק מן האיים, ויש גם שירות סירות.
לשחות עם מדוזות
איי פאלאו גדושים באתרי עניין ובמקומות מיוחדים וייחודיים. עיקר העניין של עיקר התיירים הוא כמובן 1,520 הקילומטרים של חופי בראשית עם החול הלבן והים הכחול – לשחיה, לצלילה, לשייט, לרביצה על החוף עם משקה טרופי מענג, שבו מטריה צבעונית קטנה חובה. אבל, כשמצליחים להתנתק מקו המים, יש עוד המון מקומות שראויים לביקור. מקום שראוי לבקר בו, כשמצליחים להתנתק קצת מהחופים והלאגונות, הוא ההר ה"גבוה" ביותר – 240 מטר – בפלאו, נגרצ'לצ'ואוס (Ngerchelechuus) ובו מפל המים נגאטפאנג (Ngatpang), שמימיו זורמים לנהר טאבצ'דינג (Tabecheding). אם זה לא נראה לך מזמין דיו, קח בחשבון שעל ההר הזה לבדו צומחים 70 זני סחלבים.
חוויה ייחודית למקום, שלא תמצאו כמותה באף מקום אחר, היא "לשחות עם מדוזות". עושים זאת ב'אגם המדוזות' (Jelly Fish Lake) בו חיות מדוזות, שיש המעריכים את מספרן בשני מיליונים. לא לדאוג. אלו מדוזות ימיות אשר עברו מוטציה והסתגלו למים מתוקים. בתוך כך הן איבדו את העוקצים והארס שלהן, ואינן מזיקות. אין להן אויבים טבעיים באגם, ומזונן מצוי בשפע, אז גם הן. השחיה בינות לאלפי מדוזות היא חוויה חד-פעמית, ואינה דומה לשום דבר שחווית. האגם נמצא ברוק איילנד, אי סלעי שיש בו גם מערות תת-מימיות מסקרנות במיוחד, בהן מערות סטלקטיטים וסטלגמיטים, ואלמוגי 'מניפת גורגונה' רכים שגובהם שלושה מטרים.
כמו מחרוזת של אבני אמרלד
הים של פלאו הוא בית ללמעלה מ-1000 (!) מינים של דגים, ויותר מ-700 (!) מינים של אלמוגים – פי ארבעה מאשר בקאריבים. זאת, באדיבות המים הנקיים, ושלושה זרמי ים המביאים אל המים האלה מיני מזונות מכל טוב האוקיאנוסים. בלאגונות הרדודות, עם צבעי התכלת המרהיבים של המים, יש מקומות שבהם הקרקע "נופלת" בחדות אנכית לעומק 20 מטרים. אבל אלה מתגמדים לעומת התהום בעומק 1000 מטר הנפערת ב'קיר נגמליס' (Ngemelis wall). כאן אתה יכול לעמוד בחול של לאגונה רדודה ותמימה למראה בעומק חצי מטר, ולבהות למטה, לעמקי התהום. ובתהום, שפע מפליא של ספוגים, דגים, מיני סרטנים ורכיכות, אלמוגים שחורים ואלמוגים רכים. על השוניות מקננות צדפות ענק, וצלופחי מוריי אימתניים בוחנים מבין נבכי הקורלים את הברקודות והכרישים האימתניים עוד יותר. לא לדאוג. עוד לא היה כאן מקרה של תקיפת אדם על ידי כריש, שכן יש להם כאן שפע כזה של מזון, שבני אדם לא מעניינים אותם, או אולי לא טעימים דיים.
הטבע נוכח כאן במלוא יפעתו. החופים לבנים, המים תכולים, ירקרקים, כחולים, כמו שרק חופים טרופיים יכולים להיות. הזיהום לא הגיע למחוזות רחוקים כל כך ומי הים טהורים כבימי בראשית. הים ושוניות האלמוגים מלאים בכמויות דימיוניות של דגים ובעלי חיים ימיים, והם נמנים עם אתרי הצלילה הטובים בעולם. צוללני סקובה מוצאים כאן את התגשמות חלומותיהם, שכאן הם באמת רטובים. אבל גם בשנוקלינג צנוע אפשר לחזות בנפלאות הטבע הימי וביופיו.
האקלים מיטיב עם העצים והשיחים המקומיים, וכל פיסת קרקע שאינה מכוסה במים, מכוסה בצמחיית-עד ירוקה וצפופה, כמו ג'ונגל בִּזעֵיר אנפין. אפשר לראות זאת בכל התמונות של האיים. ממעוף הציפור נראים האיים כמו מחרוזת נפלאה של אבני ברקת ירוקות. האיים הם בחלקם תוצרי הרי געש, וחלקם תוצרים גיריים של מיליוני שנות מושבות אלמוגים. לחלק מן האיונים צורות של פטריות ענק – מעל או מתח למים – כתוצאה מכרסום בסיסיהם על ידי פעילות זרמי הים. בין האיים, לאורך החופים, יש כאלף אתרי צלילה מוכרים.