עשור לחגיגת הסיגרים הגדולה

חובבי סיגרים אוהבים להיות בחברת אנשים כמוהם. בדרך כלל אלה אנשי תרבות ובעלי טעם טוב. פסטיבל סיגרים מזַמֵן מסגרת מצויינת לפגוש אנשים כאלה ממקומות שונים בעולם. הדומיניקנים מתארים את הפסטיבל שלהם כ-The Ultimate Experience For Cigar Lovers From Around the World

מאת יעקב שקד

פסטיבל הסיגרים של הרפובליקה הדומיניקנית חגג השנה עשור. הפסטיבל הזה מאורגן ונערך על ידי 'פרוסיגאר', ומטרתו לחגוג ולהאדיר את היות הרפובליקה הדומיניקנית יצרנית סיגרים מובילה והגדולה בעולם. המשתתפים היו נציגי יבואנים, מועדוני סיגרים,

סיגרים חופשי

חנויות, מפיצים, ספקים, תקשורת, וכמובן חובבי סיגרים – הקרויים בפי כל אָפיסיוֹנָאדוֹס. בפסטיבל הראשון השתתפו כמאה איש, השנה היו כשמונה-מאות, שבאו מ-26 מדינות. כל משתתף קיבל שקית גדולה מלאה כל טוב ששוויה כ-300 דולר, ובה, בין היתר, תיבת סיגרים במהדורה מיוחדת לפסטיבל, אביזרי סיגרים חולצת פולו, מגבעת ועוד.

'פרוסיגאר' (Procigar) הוא ארגון שחברים בו היצרנים העיקריים של סיגרי איכות ברפובליקה הדומיניקנית. מטרתו להגן על שמה הטוב של הרפובליקה הדומיניקנית כארץ סיגרי האיכות והיצואנית מספר אחת של סיגרי פרימיום בעולם, ולרומם אותו. מחיר ההשתתפות בכל ששת ימי הפסטיבל בכל האירועים היה 895 דולר. אפשר היה לבחור להשתתף רק בחלק מ הימים והאירועים, בתשלום נמוך יותר.

משתתפי הפסטיבל נהנו מסיורים בבתי-החרושת של חברי 'פרוסיגאר' ובמטעי הטבק שלהם, כמו גם מדוגמאות מייצגות מתרבותו המגוונת של העם הדומיניקני – בהן המטבח האותנטי, מוזיקת המֶרֶנגֶה האופיינית, וביקורים במרכזי תרבות מקומיים. המשתתפים נהנו גם, כמובן, מסיגרים באיכות משובחת וביד רחבה. פעילויות הפסטיבל נערכו יומיים בפונטה קאנה (Punta Cana) שלחופה הקאריבי המזרחי של המדינה, וארבעה ימים בעיר סנטיאגו (Santiago de los Caballeros). סנטיאגו היא בירתה של תעשיית הסיגרים המשובחים במדינה, ומסביבה מרוכז ענף מטעי הטבק במדינה. בסנטיאגו עמדו לרשות האורחים מלונות רשת 'הודלפה גראן אלמירנטה' (Hodelpa Gran Almirante), שהציעו מחירים מיוחדים לפסטיבל. דרך אגב, הגראן אלמירנטה הוא האדמירל הגדול קולומבוס, שהדומיניקנים מתעקשים כי המקום הראשון בו דרך באמריקה הוא ארצם.

מספר לנו צפניה ברזילי

עם מנואל קסאדה מ'Quesada Cigars'

עם אחיו ירוחם על תל עלי טבק

גם השנה ייצג את ישראל בפסטיבל יבואן הסיגרים צפניה ברזילי, כך הוא מספר: הפסטיבל היה מקצועי, מלמד, מהנה ומאורגן היטב. חלק מן המשתתפים כבר מכיר רבים מפסטיבלים קודמים, ושמחנו להיפגש שוב. גם השנה יצרתי קשרים, רכשתי ידידים, ולמדתי עוד ועוד על העולם המעניין של סיגרי הפרימיום.

החלק הכי מרשים ומקצועי היה הביקורים בבתי החרושת לסיגרים ובמטעי הטבק שלהם. ביקרנו ב'טבאדום' – יצרני 'דווידוף' (Tabadom – Davidoff), ב'קֶסאדה' (Quesada Cigars), ב'לה אָוְ'רוֹרָה' (La Aurora), ב'דה לוס רֶיֶס' (De Los Reyes Cigars), ב'לה פלור דומיניקאנה' (La Flor Dominicana), ב'טבקאלרה פאלמה' (Tabacalera Palma), וב'פי.די.אר. סיגארס' (PDR Cigars). ראינו כאן, מ"יד ראשונה", כיצד הסיגרים שאנחנו נהנים מהם כל כך מיוצרים. זאת ועוד: סעדנו עם ראשי תעשיית הסיגרים, השתתפנו בטעימות סיגרים, בסמינרים, בסדנת גלגול סיגרים, ובהשקות של סיגרים חדשים. כמובן שנהנינו גם מן הסעודות החגיגיות שסיימו כל יום בפסטיבל. הוסיפה להנאה גם מארזי ה-Samples שחולקו למשתתפים בכניסה לכל אירוע כזה.

ניתנה אפשרות לבחור מראש, און-ליין, את הפעילויות היומיות המועדפות, מתוך ההיצע של הפסטיבל. כל יום פעילות נחתם בנשף לילי מרהיב. בכל יום סעדנו במקום אחר. הסעודות האלו היו מיוחדות במינן לא רק בגלל המנות המשובחות, כי אם, ובעיקר, הודות לאפשרות לשבת ולסעוד בנחת, תוך כדי שיחה על סיגרים. זאת היא תמצית הנשמה של ההשתתפות בפסטיבל. אני נהנה מהזדמנויות רבות לשוחח עם חובבים ואנשי מקצוע על סיגרים, אבל השיחות עם אנשים כמו גִייֶרמוֹ לאון, מנואל קֶסאדה, חוסה בלאנקו ו"הֶנקֶה" קלנר הן ברמה אחרת לגמרי, ועונג צרוף למקצוען הסיגרים.

נהניתי באופן מיוחד ממסיבת העיתונאים עם ראשי ענף הסיגרים במדינה. היא היתה מרתקת. בין היתר הגיש מנואל קֶסאדה ג'וניור מ- Quesada Cigars דיווח שהמטעים נראה מצויין ומבטיחים השנה יבולים יוצאים מן הכלל באיכותם של עלי הברקת הירוקים. האמלט אספינל (Hamlet Espinal) מנכ"ל 'טבאדום' דיווח על המכירות בשוק העולמי, שהיו ב-2016 ללא שינוי. ירידה של 5% במכירות באירופה פוצתה על ידי עליות במכירות בארה"ב ובאסיה, כמו גם

עם אייב פלורס מ'PDR Cigars'

ברשתות הדיוטי-פרי. הנדריק (הֶנקֶה) קלנר (Hendrik Kelner), נשיא ארגון 'פרוסיגאר', סיפק מבט נרחב על תעשיית הסיגרים הדומיניקנית. זו הפכה לספקית הגדולה ביותר של סיגרי פרימיום לשוק

נוטע שתיל טבק מן העציץ למטע

האמריקני לפני כארבעים שנה, עם 33.7 מיליון סיגרים בשנה. בתקופת ה"בום" הגדול של הסיגרים, בעשור האחרון של המאה ה-20, גדל המספר לכ-210 מיליון סיגרים. מאז שה"בום" נרגע, הכמות ירדה כמובן בארה"ב ובכל העולם. יצוא הסיגרים הדומיניקניים עומד כיום על כ-150 מיליון לשנה. הרפובליקה הדומיניקנית היא מזה שנות דור היצרנית הגדולה בעולם, כמו גם היצואנית הגדולה בעולם, של סיגרי איכות העשויים ידנית.

מוסיף צפניה ברזילי. הנה דוגמאות של ביקורים בבתי חרושת מעולים לסיגרים, 'דה לוס רֶיֶס' (De Los Reyes Cigars) ו'לה פלור דומיניקאנה' (La Flor Dominicana).

הביקור ב'לוס רֶיֶס' נפתח בבוקר בשדות של Reyes, הנמנים עם גדולי מגדלי הטבק ברפובליקה הדומיניקנית מזה יותר ממאה שנה. בבוקר שיחי הטבק הם בשיא יופיים. המשתתפים ליטפו בעיניהם, ולפעמים גם בידיהם, את עלי הטבק הענקיים והמרשימים, שיהפכו בתורם לסיגרים נהדרים. בכדי להתנסות בפועל הדריכו אותנו כיצד שותלים שתילים שהגיעו ב"פעוטון" העציצים לגובה כ-10 סנטימטרים, והגיע זמנם לעבור לערוגות הקבע שלהם במטע. שתלנו אותם כראוי, ומי יודע, אולי יגיע אלי בעוד שלוש או ארבע שנים סיגר מעליו של השתיל ששתלתי. מכאן נסענו לבית החרושת, שהוא מפעל בוטיק, המגלגל את המותגים 'סאגה (Saga) ו'דון חוליו' (Don Julio). עברנו סדנה של גלגול סיגרים והתנסינו בגלגול סיגרים, שהסתיימה בניקוד שהעניק מנהל קו הייצור לכל סיגר, ובעונג שהעניק לנו עישון הסיגר שגילגלנו במו ידינו.

למחרת ביקרנו ב'לה פלור דומיניקנה'. הסיור נפתח בחווה היפה והמוקפדת של ליטו גומז, הבעלים. הראו לנו ניסוי מיוחד שלו ליטו, המגדל עלי עטיף בחממות מבטיחות קרינת שמש מופחתת בכ-60% מה שקרוי "מגודל בצל" (Shade grown). ליטו עושה זאת כבר שנה שניה, וסיפר לנו כי הגיע לתוצאות נהדרות, ועלי העטיף האלה הינם באיכות גבוהה ביותר בגמישותם וביופיים. סעדנו צהריים במפעל, בליווי זמר ספרדי ולהקת פלאמנקו. לאחר הארוחה ועוד סיגר, סיירנו בבית החרושת יכולנו להתרשם "יד ראשונה", מאיכות גלגול הסיגרים. בית החרושת בנוי בסגנון ספרדי ונחשב ליפה ברפובליקה הדומיניקנית.

 גלגל לעצמך סיגר

הפסטיבל נפתח במלון 'הארד רוק הוטל וקאזינו', בפּוּנטָה קָאנָה, לחופה המזרחי של המדינה. בית החרושת לסיגרים הגדול בעולם, 'טבאקלרה דה גארסיה' (Tabacalera de García S.A.S.) שבלה-רומנה הסמוכה, ערך סדנת 'גלגל לעצמך סיגר' ואת 'תחרות האפר הארוך ביותר'. בסדנה למדו המשתתפים כיצד לאגד את עלי המילוי, לגלגל ולהדק אותם בעלה האוגד, ולעטוף הכל בעלה העטיף היפה – ליצירת סיגר מעשה ידיהם. אפר ארוך מעיד מצד הסיגר על מבנה מעולה מעלי טבק משובחים, ומצד המעשן על הדלקה נכונה של הסיגר, על קצב עישון נכון ועל יד יציבה.

סעודת קבלת הפנים החגיגית הרשמית נערכה בתיאטרון דל סיבאו (Teatro del Cibao) כל יצרן סיגרים העשיר את הערב בסיגר מיוחד – חדש, או ממהדורה מוגבלת, או ממהדורה מיוחדת. בערב המחרת נערכה סעודה חגיגית, בלבוש לבן. זה היה ב'מונומנטו', הכיכר המרכזית של סנטיאגו, שהיא גַלעֵד לגיבורי הרסטורציה (Monumento a los Héroes de la Restauración), אשר לחמו לקימום הרפובליקה במדינה זאת.  להקתה של מאריה דל מאר ליוותה במוזיקה ובשירה. שיא הערב היה ההכרזה של דויד סאבונה, נציג מגזין 'סיגר אפיסיונאדו', על סיגר 'אנדאלוסיאן בול' (Andalusian Bull) של ליטו גומז (Lito Gómez) מבית החרושת 'לה פלור דומיניקנה' (La Flor Dominicana) כזוכה במקום הראשון מבין 25 נבחרי המגזין ב-2016.

סנטרו אספניול

נשף הסיום הנוצץ נערך בסנטרו אספניול (Centro Español), מועדון יוקרה פרטי, שהואר צבעונית וירה מצריחו זיקוקין די-נור. לבוש רשמי היה חובה, ונערכה בו המכירה הפומבית המסורתית של מוצרים שיוצרו במיוחד בעבורה. כל ההכנסות קודש למטרות טובות. המנות הוכנו על ידי השפית טיטה (Tita) המכונה "השגרירה של המטבח הדומיניקני בעולם", ופרנקו ולהקתו היו על המוזיקה. בכל האירועים נהנו המשתתפים מסיגרי פרימיום חופשי ומבאר משקאות פרימיום חופשי.

הרפובליקה הדומיניקנית, ארץ הסיגרים

צמח הטבק גדל באופן טבעי באי היספניולה, שהרפובליקה הדומיניקנית מאכלסת את מרבית שטחו. הוא גדל כאן מאז ומעולם. כשקולומבוס נחת באמריקה בפעם הראשונה, הוא ראה שהילידים, בני שבטי טאינו ואראוָ'אק (Taino, Arawak), השתמשו בעלי טבק שגולגלו לאגודה, ועישנו אותם להנאה ולצרכי פולחן. הם קראו לאגד העלים הזה קוֹהִיבָּה.

הסיגרים הקובאניים הֶאֱפילוּ במשך שנים רבות מאוד על הסיגרים הדומיניקניים. הן האירופאים והן האמריקנים העדיפו בבירור לעשן סיגרים קובאניים. אין ספק בכך שהדבר הטוב ביותר שאירע לתעשיית הסיגרים הדומיניקנית היה עלייתו של קאסטרו לשלטון, והאמבארגו האמריקני על הסיגרים הקובאניים, שהטיל הנשיא ג'ון קנדי בעקבות משבר הטילים ב-1962. רבים מֵאֵלֵי הסיגרים, המגדלים, והעובדים המקצועיים עזבו את קובה או ברחו ממנה ב-1959 לרפובליקה הדומיניקנית. הם קוראים לזה עד היום 'Exodus' דהיינו "יציאת" קובה. הם הביאו עימם זרעי טבק קובאניים, ופתחו בנסיונות לשחזר כאן את האיכות הפנטסטית של העלים הקובאניים. עם הזרעים שהובאו היה גם זן שנקרא כאן 'Piloto Cubano' – נווט קובאני, הנמנה עד היום עם המשובחים ביותר. את הזנים שפותחו מן הזרעים שהובאו מקובה מכנים גם כיום "מזרע קובאני" (Cuban seed).

איזור גידול הטבק המרכזי של הרפובליקה הדומיניקנית הוא עמק סיבאו (Cibao) הפורה. הוא משתרע בין שני רכסי הרים, הקורדילייראס סנטראל (Cordillera Central) בדרום והקורדילייראס ספטונטריונאל (Cordillera Septontrional) בצפון. כפרים כמו וילה גונזאלז (Villa Gonzalez), לה קאנלה (La Canela), ונבארטה (Navarette) ידועים בטבק המשובח שלהם ובמסורת העשירה של גידולו.

הרפובליקה הדומיניקנית היא ארץ פראית ויפה. אומרים שיש בה, עדיין, איזורים שאדם לבן לא חדר אליהם ושיושביהם מהלכים עירומים. בצפון מתנשא רכס הרי סיבאו (Sibao). בדרך יש קטעי נוף עוצרי נשימה. עמקים חולמניים וגיאיות עמוקים וערוצים תלולים, פלגים רוגעים ונחלים חופזים. צלעות הרים מתנשאות עם אלף סוגי צמחים ועצים, ושפע גוני ירוק ופסגות שמגיעות לרום 3150 מטר. אולי זה לא גן העדן בעצמו, אבל לבטח שמו כאן חלקים ממנו.