פי.די.אר. PDR סיגר פרימיום חדש בישראל

מרלו 2011 1848 כותרת
מרלו 2011 של יקב '1848'
אוגוסט 16, 2015
משפחה לא בוחרים כותרת1
סרט חדש, משפחה לא בוחרים'
אוגוסט 30, 2015

פי.די.אר. PDR סיגר פרימיום חדש בישראל

PDR סיגר כותרת2

פי.די.אר. PDR

סיגר פרימיום חדש בישראל

צפניה ברזילי הוא אושיית סיגרים בישראל. הוא נסע לרפובליקה הדומיניקנית למסע רכש ושב עם אוצר קטן

מאת יהושע בן עזרא

רואה-החשבון צפניה ברזילי הוא אושיית סיגרים בישראל. במסגרת 'לה קאזה דל סיגר', הוא מייבא סיגרים מניקראגוָ'ה, מהונדורס, ממקסיקו, מן הפיליפינים ומן הרפובליקה-הדומיניקנית. מן הרפובליקה הוא מייבא ומפיץ את המותגים 'קאסה מאגנה' (Casa Magna), 'לה פלור דומיניקנה' (La Flor Domenicana) ו'קסאדה' (Quesada). אל אלה מצטרף כעת סיגר פרימיום חדש – ה-PDR.

Flores-y-Rodriguez-10th-Anniversary-Reserva-Limitada-by-PDR-Cigarsאל הסיגר הזה הגיע ברזילי אחרי שבחן מרחוק, בדק, שמע דיעות והמלצות, נסע, ושב עם האוצר הקטן. סיגר בוטיק משובח, העשוי ידנית בטכניקה שכמעט פסה מן העולם.

ישבנו בלאונג' הסיגרים הנעים 'לה קאזה דל סיגר' של החברה ברחובות, נהנינו מסיגר PDR קאניונאסו (Cañonazo) גדול תרתי-משמע, וצפניה סיפר לי על נסיעתו אל הסיגר הזה, לסנטיאגו – בירת הסיגרים של הרפובליקה-הקומיניקנית.

נותרו רק הטובים והחזקים ביותר

נחתתי בסנטיאגו בשלוש אחר-הצהריים. היה יום שימשי נאה קצת חם. לא משהו שעלול להעיק על ישראלי. סמואל אוריאך (Samuel Oriach), המנכ"ל, כבר המתין לי בנמל-התעופה 'סיבאו' (Cibao). הוא אסף אותי ישירות למפעל הסיגרים בטאמבוריל (Tamboril), לפגישה עסקית עם אַבֶּה פלורס (Abe Flores).

טאמבוריל היא עיירה חקלאית בצפון מזרחה של פרובינציית סנטיאגו, למרגלות הרי קורדיז'רה ספטנטריונל (Cordillera Septentrional). בתקופת ה"סיגר בום" בסוף האלף הקודם ובתחילת האלף הנוכחי, היו כאן – כמו במקומות רבים ברפובליקה – עשרות בתי-חרושת לסיגרים, ומטעים נרחבים של טבק לסיגרים. עם שוך הבום נסגרו רובם, ונותרו רק הטובים והחזקים ביותר. כיום יש בטאמבוריל רק מפעלים ספורים, בהם 'PDR'. הוא שייך לאבה פלורס ונקרא, כראשי-תיבות, על שם מחוז פינאר דל ריו של קובה, איזור גידול הטבק הטוב בעולם.

אבה הוא איש אנרגטי, גילו בסביבות ה-50. הוא נוצרי, נצר לשפחה יהודית שהגיעה לרפובליקה-הדומיניקנית לפני יותר ממאה שנה והשתקעה בה.

ישבנו במשרדו של אבה. לקחתי סיגר מן ההיומידור האלקטרוני הגדול שבחדר. מתוך שפע הסיגרים בחרתי ברובוסטו 'פלורס אי רודריגז' (Flores y Rodriguez). היה זה סיגר דומיננטי, בעל  שאיפה מושלמת. נהניתי ממנו עם ספלון קפה טוב, והנה אני כבר לא עייף אחרי טיסות של יותר מ-24 שעות באוויר.

טכניקת גלגול עתיקה

"לא פלא שהשאיפה היתה מושלמת," מסביר ברזילי, "הסיגר עשוי בטכניקת אנטובר (entubar). זאת היא טכניקת עשיית סיגרים ידנית, אשר בה לא אוגדים את עלי המילוי זה על זה, אלא מגלגלים אותם לצינורות דקים ואוגדים אותם כך בעלה האוגד. הטכניקה הזאת היתה נפוצה לפני שנים, כאשר עלות כוח האדם בייצור הסיגרים היתה זניחה. היא מסובכת, דורשת מיומנות רבה ואורכת זמן רב יותר מאשר הטכניקה המקובלת. אבל כך מובטח שהסיגר יהיה בעל שאיפה שאין כמותה.

הסיגר היה עשוי מבלנד של עלי טבק: 'הבאנו ווּאלטה אבאחו' (Habano Vuelta abajo) הגדל ברפובליקה-הדומיניקנית, טבק ברזיליאני – מדינה שעלי הטבק שלה לסיגרים זוכים ליותר ויותר כבוד בתחום, ועלי טבק נִיקָרָאגוֶ'נטִיים הידועים באיכותם מזה שנים.

 

DDDDמסגרת2

אלו מותגי סיגרים מייצרים ב-PDR?

אבה פלורס סיפר לי כי המותג הראשון שהם גילגלו היה '1878 PDR'. כיום הם מגלגלים ארבעה בלנדים שונים תחת שם המותג הזה. עוד מותגים שלהם הם 'פלורס אי רודריגז' (Flores y Rodriguez); 'סמול באץ' רזרב' (Small Batch Reserve) בשני בלנדים; 'אַ. פלורס'; '1878 PDR'; 'AFR-75'; ו-'A Crop'.

IMG-20150815-WA0007

moja (לחלוחַ) לעלי הטבק המשובחים לפני גלגולם לסיגרים

הקפה נגמר והוזמנתי לסיור בבית-החרושת, סיירנו ואבה תאר את הסגנון המיוחד של PDR: הם משתמשים במפעל, כמו גם ביצירת הבלנדים של הסיגרים השונים, במסורות ייצור קובאניות, אבל במסגרת של מפעל בוטיק מודרני.

במפעל שולט הצבע הכחול, מה שמשרה רוגע. המפעל מרווח, והייצור מאורגן היטב. כולם עסוקים, וקצב העבודה מהיר. האוויר מלא בניחוחות הנעימים של עלי הטבק והסיגרים. אני תורם לניחוחות מן הסיגר העַשֵן שבידי ומאזין לדברי אבה, שחייו סובבים סביב הסיגרים שלו.

הסדר והאירגון ניכרים בכל. משלב מיון עלי הטבק ועד לגילגולם לסיגרים. הטכנולוגיה קלאסית. העלים עוברים תהליכי יישון, ואז תהליך מואץ של תסיסה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת באופן טבעי לעלי העטיף, ותסיסתם מתבצעת בדוד מיוחד שנבנה לצורך זה. מכונה לבדיקת איכות השאיפה של הסיגר מדמה עישון במצב אמיתי על ידי הפעלת לחץ אוויר. מבקרי האיכות מסתובבים בין המחלקות השונות, מוודאים שלא יפול פגם באיכותו של אף סיגר. בצד אחד ממיינים את הסיגרים ובצד השני לשים את עלי הטבק כמו שלשים בצק. הלישה של הטבק נעשית על עלה העטיף בכדי להעניק לו גמישות.

בין כה וכה ירד הערב. הספקתי לנוח מעט ואז נפגשנו לארוחת ערב. היה זה במועדון סיגרים הנמצא במבנה היסטורי ובו פועלת גם רוטארי בסנטיאגו. לאחר הארוחה ישבנו בנינוחות ועישנו סיגר נוסף, הפעם 'Small batch'. סיגר מעולה שאיפה חלקה, עם טעמים של אדמה ואגוזים קלויים. הטעמים השתלבו היטב עם רום 'בארסלו' (Ron Barceló ) משובח. היה לי ברור, שאת הסיגרים האלה אני הולך להביא לארץ ולשתף את חובבי הסיגרים ביצירותיו המשובחות של אבה.

ביקשתי מצפניה קצת מחירים.

PDR 1878, רובוסטו, 50 שקל

PDR 1878, 60/60, 64 שקל

PDR סמול באץ', רובוסטו, 59 שקל

PDR סמול באץ', 60/60, 85 שקל

Flores y Rodriguez, רובוסט, 45 שקל.

Flores y Rodriguez, קאניונאסו (cañonazo), 55 שקל

PDR פלורס גראן רסרבה, האף קורונה, 5 סיגרים, 150, שקל

Flores y Rodriguez 10 אניברסאריו, וַ'ייד צ'רצ'יל, 75 שקל.

5 סיגרי רובוסטו בתיבת שי, 300 שקל.

החנות, שהיא גם לאונג' סיגרים נמצאת ברחובות, רח' רמז 61, טל:08-9471685. http://www.zbcigar.co.il.

לה קאזה דל סיגר

לה קאזה דל סיגר ברחובות

סגיר לכתבות2

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>