אז, החלטת להתנסות בסיגרים? בוא נדבר על זה. איך תתרשם מהיד הכי ראשונה אם זה מתאים לך. ואם כן, איך תבטיח שתחווה את הסיגר באופן הראוי, כך שתרצה לחזור על החוויה הזאת שוב ושוב ושוב
יפה, החלטת שאתה רוצה לעשן סיגר. הסיגר הראשון שלך. ראית כמה שחובבי סיגרים נהנים, והחלטת שאתה רוצה גם. קראת כמה זה נעים, והתרשמת. הציעו לך סיגר, ודווקא רצית, אבל סירבת בנימוס כי לא בא לך שיראו שאתה לא מתמצא. בכל אופן, החלטת לבחון את העניין הזה עם הסיגרים. להבין ממה כולם מתלהבים כל כך. אלא מאי, אתה לא כל כך יודע איך לגשת לעניין. גם אין לך סיגרים. ואתה גם לא יודע איך קונים סיגר. מה להגיד בחנות – שם של סיגר? גודל של סיגר? מחיר של סיגר?
הרשה נא לי לספק לך סביבה אוהדת וידידותית, שתכניס אותך לעניין בנינוחות ותפיג את מרבית חששותיך.
תחילה, אזהרה מן האזהרות הקבועות בחוק: הסיכוי שתיהנה מן הסיגר הראשון שלך הוא לא גבוה. הנאה מסיגרים היא עניין של טעם נרכש, כלומר לוקח זמן עד שמתחילים ליהנות כראוי. התייחס אל הסיגרים הראשונים שלך כאל לימודים ואל תצפה ליותר מדי.
מועדון סיגרים
חשוב לי מאוד להבטיח שנסיונך הראשון עם סיגרים יהיה ללא מכשלות. רק כך תוכל לחוות את הסיגר הראשון שלך באופן הוגן. לא שאני מצפה שתיהנה בסיגר הראשון, אבל אם תחליט שלא להמשיך, שיהא זה על בסיס נכון ולא בגלל שהסיגר היה יבש, סתום, או סתם גרוע. הכי טוב להתחיל את המסע שלך אל ההנאה מסיגרים בחברת מישהו מנוסה, שידאג לך לסיגר המתאים, ויכניס אותך לעניינים. הבחירה השניה שלך היא חנות סיגרים טובה. מהי חנות סיגרים טובה? זאת היא חנות שמחזיקה בעיקר סיגרים ומתמחה בהם. חנות אשר לבעליה ולמוכרים בה יש נסיון רב-שנים בסיגרים בכלל, ובאופן אישי בפרט. כלומר שגם הם עצמם הינם חובבי סיגרים, הנהנים מעישונם.
אנשים סיפרו לי שהם עברו הרבה יותר מפעמים אחדות על פני חנות הסיגרים, לפני שאזרו עוז להיכנס לתוכה בפעם הראשונה. להיכנס ולחשוף את בורותם ברבים. אף אחד – בעיקר לא ישראלי – אינו אוהב להודות שיש משהו שהוא לא מומחה בו. אכן, להיכנס למקום הנראה כמו מועדון חברים סגור ומסוגר אשר רק יודעי ח"ן באים בשעריו, לא דבר קל הוא. אולם, לא הביישן לַמֵד. ואני מתחייב בפניך שיקבלו אותך בסבר פנים יפות וישמחו להסביר, להבהיר, להאיר, ללמד ולהדריך אותך.
בחלק מן החנויות יש תנאים מתאימים לעישון סיגר במקום – כורסאות, מוזיקה שקטה ולא ערבית, קפה טוב, משקה קל או כבד. אם תחליט לעשן את הסיגר הראשון במקום, תהיה לך סביבה מסבירת פנים. שב לך בנחת והנח למומחי החנות להדריך ולסייע. סביר שתקבל עצות גם משאר הנוכחים. בגלל זה לא עושים בישראל סקס במקומות ציבוריים, כי הישראלים אוהבים לתת עצות… אבל, בעניין סיגרים מה איכפת לך לקבל עצות?
מרגיש קצת נחיתות מול האפיסיונאדוס? אם תסתכל על זה מן הצד הנכון של הסיגר, אז יש לך יתרון על פני חובבי סיגרים מנוסים. אנחנו שוב לא נחווה את חוויית הסיגר הראשון, את חויית הטעם הלא מוכר והמעניין של עלי הטבק המשובחים. את ראשוניות טעם העשן בפינו. חווה זאת. לא בכדי אומרים, שגבר לא שוכח את האשה הראשונה שלו ואת הסיגר הראשון שלו.
אתה יכול גם להתנסות בעישון את הסיגר הראשון שלך בחברת ידיד שהוא חובב סיגרים מנוסה, על בטן מלאה אחרי סעודה משובחת, בליוויית הדיז'סטיף הקוניאקי, ובמקום שהישראלים שבו הם לא מהזן הצורח הדורש מוזיקה קולנית. הדיז'סטיף יכול להיות גם פורט, ו'יסקי משובח או אספרסו ארוך עשוי ביד באריסטה אמן.
סיגרים מתחלקים, בגדול, לשני סוגים: סיגרים פשוטים וסיגרים משובחים. עם הסיגרים הפשוטים נמנים סיגרים העשויים מחתיכות של עלי טבק מאיכות נמוכה. עם הסיגרים הפשוטים נמנים גם סיגרים "יבשים". אלה הם סיגרים המיוצרים בעיקר באירופה ויש בהם חומר, פרפין לדוגמה, המונע את התייבשות הטבק כך שהם ever ready לעישון. זאת הסיבה, לפי ההיגיון האנושי העקום לפעמים, שהם קרויים יבשים, כי הם רטובים. תכופות העטיף של הסיגרים ה"יבשים" עשוי מנייר טבק – שזה אבקת עלי טבק טחונים המעורבבת בדבק מיוחד. את התערובת הזאת שוטחים וכובשים לנייר חום, דמוי עלה טבק. הסיגרים העשויים מעלי טבק שלמים קרויים 'לונג פילר' (Long filler) כל חלקיהם – מילוי, אוגד ועטיף – עשויים מעלי טבק שלמים בלבד. בדרך הטבע, סיגרים פשוטים הם גם זולים מאוד. אין סיגרים משובחים שהם ממש זולים.
מכיוון שכבר הבהרתי שההנאה מסיגרים היא עניין של טעם נרכש, אזי נראה, לכאורה, שכדאי לטירון להתחיל עם סיגרים פשוטים וזולים. ולא היא. בכלל לא. אני, אישית, לא ממליץ להתחיל עם סיגרים "יבשים" אף כי הם זולים, משום שמה שתחווה לא יהיה חוויית הדבר האמיתי. הדבר האמיתי הוא סיגר משובח, העשוי כולו ידנית, מעלי טבק שלמים. וכן, יש גם סיגרים משובחים כאלה המתאימים למתחילים. סביר להניח שרבים מאלה שהנסיון הראשון שלהם היה עם סיגרים זולים, לא הגיעו כלל לכלל עישון סיגר משובח. זאת, משום שהם התאכזבו כל כך בעקבות הנסיון הזה, עד כי משכו ידם כליל מן העניין. אם יש יתרון כלשהו בהתחלה עם הסיגרים הזולים, הוא מתבטא בכך שכשתעשן סיגר טוב, תוכל – על רקע זה – לעמוד על ההבדלים המכריעים בין סיגר משובח לפשוט, ולהתרשם עד כמה הוא טוב. אבל, את זאת תוכל לעשות בכל עת, אחרי שהתנסית בסיגרים טובים.
יש סיגרים שאו שהם יועדו מלכתחילה למתחילים, או שהם מתאימים למתחילים בשל תכונותיהם. סיגרים באים בחמש רמות "חוזק": מיילד (Mild), מיילד-מדיום, מדיום, פול בודיד (Full bodied – מלאי גוף), וּוֶרִי פול בודיד (Very full bodied – מאוד מלאי גוף). מה שאתה מחפש כעת הוא סיגר מיילד או מיילד-מדיום. מן הסיגרים הקובאניים מתאימים: 'האצ'ה אופמן' (H. Upmann), 'פונסקה' (Fonseca), 'גיספרט' (Gispert), 'חואן לופז' (Juan Lopez), 'לה פלור דה קאנו' (La Flor de Cano), או 'קינטרו' (Quintero), ולפינוק מיוחד נסה את 'רפאל גונזאלס' (Rafael Gonzales) ואת 'הויו דה מונטריי' (Hoyo de Monterrey). מן הסיגרים הדומיניקאניים יתאימו להתחלה 'קואסטה-ריי' (Cuesta Rey) – למשל ה'דומיניקן מס. 5'; 'דווידוף' (Davidoff) – למשל 'גראן קרו' מספר 2 או 3; 'ארטורו פואנטה' (Arturo Fuente) – נסה את ה'לונסדייל' או ה'קיובאן קורונה', או את ה'פלור פינה'; ו'מקאנודו' (Macanudo) – לך בהתחלה על 'ברון דה רוטשילד'. הסיגרים האלה הם מיילד ומידיום-מיילד אך יש בהם מגוון של טעמים העשוי לְהנות גם את חיכו של המתחיל. הסיגרים הניקראגוֶ'נטיים הם מצויינים, אבל הם, ברובם, פול-בודיד. עם זאת יש גם ביניהם סיגרים העשויים להתאים יפה לחסרי הנסיון.
סיגרים באים גם במגוון נרחב של גדלים. גודלו של סיגר קרוי וִיטוֹלָה. הויטולה מבטאת את אורכו של הסיגר ואת קוטרו. האורך מצויין באינצ'ים, והקוטר בחלקי 64 של אינץ'. רבים ימליצו לך להתחיל עם הקטרים הנוחים יותר, ה'קורונה' וה'לונסדייל' שקוטרם 42 חלקי 64 של אינץ', דהיינו 1.6 ס"מ, כי כמו בדברים חדשים רבים, גם כאן העיקרון של ללכת מן הקל אל הכבד נראה כאילו הוא הדרך הנכונה. אני? אני ממליץ – בניגוד מוחלט למה שנראה הגיוני – להעדיף להתחיל דווקא עם סיגרים קצרים ועבים יותר – 'רובוסטו', 'רוטשילד', 'הרמוסו מס. 4', 'בליקוסו', שקוטרם 50 חלקי 64 של אינץ', כלומר כ-2 סנטימטרים. למה? כי הם אלה שהינם נוחים יותר. הודות לעוביים, עשנם רך יותר. דווקא סיגרים דקים לא מעטים הם ערסים לא קטנים. יש לכך, כמובן, הסבר הגיוני. כל סיגר עשוי משלושה סוגי עלים – העלה החיצוני שהוא ה'עטיף', העלים הפנימיים שהם ה'מילוי' ועלה אחד, בין שניהם, שמאגד את עלי המילוי וקרוי, לכן, 'אוגד'. ובכן, שמת לב שכתבתי 'עלי' מילוי. כי יש אכן כמה עלים במילוי הזה, בין שניים לארבעה. ברור שככל שהסיגר עבה יותר, יש בו יותר סוגי עלי מילוי, מה שמבטיח עשן עשיר יותר, מגוון יותר וגם רך יותר.
אין טעם לנסות לבחור לבד את הסיגר. אם יש עמך מישהו מנוסה, הנח לו לבחור את הסיגר בעבורך. אם זה בחנות, בקש את עצת המוכרים. אם, בכל זאת, מלאכת הבחירה מוטלת עליך, שים נא לבך לדברים הבאים: בסיגרים המשובחים צד אחד סגור בכיפה העשויה מחתיכה עגולה של עלה עטיף. הצד הזה הוא "ראש" הסיגר. הצד הפתוח הוא הצד שאותו מדליקים, והוא קרוי "רגל" הסיגר. עטיף הסיגר צריך להיות בעל גוון אחיד, בלא פגימות וכתמים. הסיגר צריך להיות גמיש ללחיצה. לא יבש ומתפצפץ, ולא כנוע וסמרטוטי. מילוי הסיגר צריך להיות אחיד לכל אורכו. זה אומר שלא צריכים להיות בו מקומות קשים יותר או רכים יותר.
אם זהו הסיגר הראשון שלך, אני מניח שאין לך קוטם לסיגרים. אם אתה קונה את הסיגר בחנות, בקש נא מן המוכר לקטום את הסיגר בעבורך. כך הוא יהיה מוכן להדלקה בחנות, או במקום בו אתה מתכוון לעשן אותו. אם אתה לא מעשן את הסיגר בחנות המוכר יארוז לך את הסיגר באריזה שתשמור על לחותו של הסיגר עד שתדליק אותו. אל תשהה את הסיגר באריזה בזאת מעבר להכרחי, ובכל מקרה לא יותר מימים אחדים.
פנה לך זמן והכן את המקום ואת הרקע. הכי טוב בשעת בין ערביים, או בערב, עם סניפטר קוניאק על יד ומוזיקה קלאסית ברקע, כשאף אחד לא מזיין לך את השכל. טוב, אתה מוכן לעשן את הסיגר הראשון שלך? קח אותו ליד, אבל אל תדליק אותו עדיין. שנן את המאנטרה 'סיגר ונחת הולכים ביחד'. התבונן בסיגר והנח לעיניך ליהנות מיפי העבודה והגימור שלו. רחרח אותו בכדי שחוש הריח שלך ייהנה מניחוחותיו. שים את הסיגר בפיך – אחרי שקטמת אותו – וטעם את הטבק. שאף מבעד לסיגר. זה יביא אל קולטני הטעם שלך את הבוקה. שאיפה זאת, כשהסיגר עוד לא דולק, גם תבחן את איכות השאיפה ממנו ותוודא שהסיגר אינו "סתום".
קטום את הסיגר, או הנח למישהו לקטום אותו בעבורך. כעת גש להדלקה. קח את הזמן שלך. בעזרת להבת מצית גז חרוך באיטיות את כל היקף הסיגר. רק כעת קח את הסיגר לפיך, קרב אל פניו את להבת המצית ושאף שלוש-ארבע פעמים. הוצא את הסיגר מפיך ונשוף על פניו הבוערים, בכדי לודא שכל שטח הפנים בוער. אם יש חלקים שלא הובערו כראוי, תן להם מנה נוספת של אש.
הדלקת? כעת הישען לך לאחור בנחת, לך במחשבותיך למקום נעים, ושאף את העשן הטעים. החזק אותו קמעה בחלל פיך ונסה לזהות ולפענח בו טעמים. כמו שאתה עושה ביין. כעת נשוף אותו באיטיות מבעד לנחיריים, היכן שיש המון פטמיות טעם. החלק הכֶּפִי בעישון סיגר, חוץ מהשלווה המתלווה לזה, הוא הטעמים העשירים של העשן.
בכדי לֵיהָנוֹת מעשנה של כל שאיפה ובכדי שלא לחמם את הסיגר, שאף בערך אחת לדקה. שאיפה תכופה יותר תחמם את הסיגר, מה שעלול להרוס חלק מן הטעמים. הפסקות גדולות מדי בין השאיפות עלולות לגרום לסיגר לכבות. את האפר לא מורידים בכל כמה שניות כמו בסיגריה עצבנית. הנח לאפר להיבנות ולהצטבר עד לאורך כשני סנטימטר. אתה יודע, מה? בשלב זה אל תסתכן שהוא ייפול במקום לא רצוי, והורד אותו ליתר בטחון אחת לסנטימטר וחצי.
אל תצפה לאורגזמה בסיגר הראשון שלך. ה"בילד אפ" שרבים עושים לסיגרים, גורם לשאר בני התמותה להאמין שעישון סיגר יביא אותם לפסגות לא מוכרות. לא צריך להיסחף. עישון סיגר הוא עניין נעים מאוד וטעים מאוד, אבל פסגות לא מוכרות יש רק בהימלאיה ובסקס.
עם זאת, אחרי שתרכוש את הטעם הנרכש, ההנאה מובטחת. והיא תלך ותעמיק עם השנים. אני מבטיח לך נאמנה שחובבי סיגרים הם לא טפשים, לא מזוכיסטים ולא משליכי כספם לריק. איך אמר הגוי לחברו היהודי שלקח אותו עימו בשבת לבית הכנסת והתפלא על זה שהוא מציע כסף ב"מכירה הפומבית" לעליה לתורה? "אני מכיר את חיימוביץ', אם הוא מציע מאה דולר בשביל העליה לתורה הזאת, זה בטח שווה פי שניים."
את עשן הסיגר לא לוקחים לריאות, כי, א. ריאות זה בשביל לנשום אויר ולא עשן. ב. עשן סיגר, בניגוד לסיגריה, הוא "חזק" מדי ותחטוף טיל אם תשאף אותו לריאות. עשן הסיגריה הוא "רך" משום שיש בו ניקוטין המרכך אותו ועושה אותו מתאים לשאיפה לריאות. בסיגר אין ניקוטין ולכן עשנו קשה מדי לריאות. ג. אין בעשן הסיגר ניקוטין ולא שום דבר אחר שיכול להיספג דרך הריאות לדם ולהעניק הנאה כימית.
לעישון סיגרים לא מתמכרים כי בסיגרים אין ניקוטין או כל כימיקל ממכר אחר. נכון, תמיד תהיה "נשמה טובה" שתשמח לבשר לך שדווקא יש בסיגרים "עקבות" של ניקוטין. התעלם בבוז.
בסיגרים אין פחמן חד-חמצני, שהוא בעצם הדבר הגרוע והמסוכן ביותר בסיגריות. הפחמן החד-חמצני נוצר בריאקציה כימית בין הטבק לנייר הסיגריות, והוא זה שגורם למחלת הנפחת (אמפיזמה), כי הוא תופס את מקומו של ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות.
הסיגר לא גורם לקוצר נשימה משום שלא לוקחים את עשנו לריאות, כך שלא נכנסים לתוכן עטרן מגעיל ופיח שסותמים אותן.
בעישון הסיגרים הראשונים נוצרת לפעמים תחושת צריבה בלשון הלא מורגלת, במקום בו פוגע העשן בכל פעם שאתה שואף מן הסיגר. במקרה כזה הזז את הלשון כך שלהבא יפגע העשן במקום אחר בה.
עוד דבר שעליך לקחת בחשבון הוא, שיתכן כי תהיה לך סחרחורת קלה בעת עישון הסיגר הראשון, ואולי אף בכמה הסיגרים הראשונים. זה נובע מכך שנשימתך, אינסטינקטיבית כשמדובר בעשן, רדודה מן הרגיל ואתה לא נושם די חמצן. נשום כרגיל, והסחרחורת תפוג.
עישון סיגר מכריח אותך לנחות לשעה קלה מן הרעש-געש של החיים המטורפים שלנו. אין לזה – מבחינת בריאות הגוף והנפש – תחליף. לא בתרופות, לא במפגשים עם פסיכולוג, ולא בסמים. קל, טבעי, נעים ובריא. לא פלא שחובבי סיגרים מאריכים חיים.
הסיגר תם? אל תכבה אותו במעיכה במאפרה. סיגר הוא לא איזו סיגריה פושטית שמועכים אותה. הנח לו ללכת לשדות העשן הנצחיים באלגנטיות, כראוי לו. שים אותו במאפרה, הוא יכבה מעצמו. זהו, עישנת את הסיגר הראשון שלך. צלחת את הרוביקון. עכשיו מה? אני מקווה שנהנית מעט. כבר אמרתי שאיני מצפה שתהפוך לאפיסיונאדו בִּן-סיגר.
בחן את השילוב של עשן הסיגר עם המשקה שאתה לוגם בניחותא. מה אתה שותה, קוניאק? טוב מאוד. גם יין אדום כמו קברנה סוביניון טוב. גם יין פורט עשיר טוב. גם ו'יסקי משובח ממשפחת הבלנדים. תיהנה מן המיקס של העשן עם יצירת המוזיקה הקלאסית החביבה עליך. נסה עם הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון. נסה עם יצירה לצ'לו, או עם משהו לסקסופון. חווה את החווייה במלואה. יש רק פעם ראשונה אחת.
שניפגש בדברים הטובים.