נוף מ'חוות היצרנים'. צילום, איתם בירגר וחפץ אשר
טיול שבועות למגבנות בוטיק
מאי 18, 2015
לה קאסה דל סיגר, באנר
מאי 26, 2015

קאפ המיליארדרים

la-voile-d-or-baie-saint-jean-cap-ferrat (1)

קאפ המיליארדרים

מלון מרהיב בנוף קסום, שכנים של מונאקו

la-voile-d-or-baie-saint-jean-cap-ferrat (1)

Voile d'Or baie Saint Jean cap Ferrat

 מאת עמי שנקר

"זֹך האוויר, האור הרב ומבנה החופים הנהדרים ההרמוניים מוסיפים חן מיוחד לים התיכון. הים הזה מחשל יפה את האדם, מחסן את שריריו, נוסך בו איתנות וחיוניות, הוא מוליד את הגזעים החזקים."[1] במלים אלו נפתח הרומן 'נקמת המורד'[2] של הסופר האהוב עלי ז'ול וורן.

אני ושכמותי, שנולדנו לחוף ים תיכון, ירגישו כנראה לעולם הרגשה ביתית לחופיו, ולא משנה כלל היכן ומאיזה צד שלו. בשנים הרבות בהן אני סובב באזורי פרובאנס וחוף התכלת הצרפתי, חושי אינם מגיעים לסיפוקם. המראות הריחות הטעמים והצלילים קוראים לי לשוב אליהם ללא הרף ולחוות אותם מחדש כאילו שזאת הפעם הראשונה.

אין זה חשוב אם זה בנמל של מרסיי – החוף החולי המשתרע מעבר לכפר הנוצץ של סן טרופה; ה'קרוּאָזֶט'[3] – טיילת הסלבס של קאן; ה'פרומנד דז אנגלה'[4] של ניס; הקורנישים הנישאים מעלה מעל וילפראנש סי'ר מר[5] בואך מונקו; או הכפרים התלויים ב"ארץ האחורית" האלפיים הים תיכוניים השקטים וצוננים, גם כשחופי התכלת עמוסים במיליוני תיירים בתקופת הוואקנס של יולי-אוגוסט.

אצילות העולם החלה לנהור

הבאגטים הטריים בבוקר. משחקי הפטאנק בצילם של עצי הפלאטן (דולב) עם כוסית פסטיס ביד. מרק הדגים המפורסם ה'בּוּייאבז'. הסייסטה עם קולות הציקדות הקשקשניות ברקע. פרחי המימוזה הצהובים בפברואר. שדות הלבנדר הפורחים בסגול קייצי. כפרי האמנים. כל אלה לצד ארכיטקטורה ססגונית ומדהימה שבנו עשירי תבל משך דורות, נופי הים מכיוון ההרים ונופי ההרים מכיוון הים ועוד ועוד יוצרים כאן משהו עוצר נשימה. משהו לא מציאותי לפעמים. משהו שאפילו הכסף הגדול הסובב באזור מאז שהחלה לנהור לכאן אצולת העולם אי שם במאה ה-18  לא הצליח להרוס.

נבנו כאן שכיות חמדה ארכיטקטוניות. ניטעו עצים ונזרעו צמחים שהובאו מכל רחבי תבל. אלה נטמעו באזור הים תיכוני הזה ובאזורי המיקרו-אקלים, ויצרו גנים בוטניים מרהיבים. הכל חי בהרמוניה של ים, הרים ותרבויות שונות אשר חלפו כאן כשכל אחת משאירה משהו לדורות הבאים: מבנים, צמחים, קולינריה, צלילים ושפות, שנעים ומשתנים לצד הים וההרים. שני הדברים – הים וההרים – נראים לי תמיד נצחיים אל מול האנשים הבאים לזמן קצוב ונעלמים בגלגולי ההיסטוריה. צרפת הים תיכונית – יופי של ניגודים, והמון אנרגיות טובות.

קורניש כללי2

הפעם שמתי פעמי

IMG_6888

המחבר – היה, ראה, התרשם, כתב וצילם

הפעם שמתי פעמי אל מקום שחלפתי על פניו במשך שנים בלא מתן יחס ראוי. על החוף ההולך  מזרחה מניס, בואכה מונאקו, נמצאת סן ז'אן קאפ פֶרָה[6], או בכינויה העממי קאפ המיליארדרים. אותה לשון יבשה קסומה החודרת לים בין וילפראנש סי'ר מר ובּוֹלייה סי'ר מר[7].

עשירי עולם מופלגים זיהו לפני שנים רבות את פינת החמד בעלת האקלים הנוח ובנו בה את ביתם. חווילות פאר עם גנים רחבי ידיים נטועי צמחיה סובטרופית – הדרים, בננות, מימוזות, אורנים, ברושים, זיתים, בוגנוויליות ומטפסים שונים שיובאו מקצוות עולם ומספקים פרנסה לעדרי גננים שעמלים על המוזאונים החיים האלה. המלך הבלגי לאופולד בילה כאן חלק גדול מחייו, וסביבו

התקבצו נסיכים, רוזנים, והמוני אצילי אירופה. הנציגות שלנו כוללת את משפחות רוטשילד וספרא הבנקאים מעשירי תבל.

בכדי להיכנס לאווירה ולחוות קצת רומנטיקה של ימים רחוקים וקסומים, שמתי פעמי אל מלון 'לה ווּאָל ד'ור'.[8] הוא ממוקם על טארסה, ממש מעל נמל הדייגים הישן של הקאפ, אשר כיום חונות בו ספינות שעשועים חדישות לצד סירות העץ הישנות בן יוצאים הדייגים לילה לילה להוציא את פרנסתם מהים.

מן המלון הנושק לים נשקף נוף צידו המזרחי של קאפ פרה, האלפים הים תיכוניים וכבישי הקורניש המהלכים עליהם, וממזרח צוק "ראש הכלב".[9] למרגלות המלון הנסיכות הנוצצת של בית גרימלדי – מונקו. עד שנת 1904 שכן כאן בית המכס המקומי, שנהרס והפך למלון משפחתי קטן. ב-1914 קנה את המקום יורשם של אילי מכונות התפירה האמריקנים 'זינגר' ובנה את בית חלומותיו שם חי עם אהובתו הרקדנית האמריקנית המפורסמת איזדורה דאנקן. מתחת לווילה במפלס המים, חנה המטוס הימי שלהם. קפטן פאוול – במאי סרטים אנגלי מפורסם וססגוני – רכש את המקום ב-1933, והיסב אותו למלון טרנדי הפתוח אך ורק לאצולת הממון העולמית. הוא קרא למלון 'מפרש הזהב'.

רוחות מלחמה

השנים היפות חלפו ביעף. רוחות מלחמה החלו לנשב. קפטן פאוול הסתלק לאנגליה, והמקום עומד בשיממונו בין השנים 1940-46. הגרמנים שהגיעו לאזור הודיעו לתושבי הקאפ, איכרים ודייגים, כי עליהם לנטוש את בתיהם בתוך שעתיים, ולהסתלק. "הפכנו באחת לפליטים," מספר הבעלים והמנכ"ל הנוכחי ז'אן לורנזי,[10] שהיה ילד קטן כשעזבו הוא ומשפחתו את ביתם שבקאפ, "הלכנו על הסלעים סביב, חומקים ממוקשים ומחפשים דבר מאכל…"

אחרי המלחמה חזר קפטן פאוול אל המלון, אבל הימים היו כבר אחרים ושונים. לורנזי, הילד שגורש עם משפחתו על ידי הגרמנים, בגר והיה לאיש עסקים ולבעלים של פיצריות בעיר הסמוכה ניס. בתחילת שנות ה60 הוא הגשים חלום ילדות ורכש את המלון. ב-1966, לאחר שיפוץ ועיצוב בסגנון אר-דקו, פתח שוב את שערי "מפרש הזהב". מיד נהרו אליו שוב ידוענים מרחבי העולם. 45 חדרים ספוני שיש, גן מוריק הצופה אל אותם נופי ים והרים, בריכת מי ים מחוממת, עוד בריכה על קו המים, חוף פרטי, מסעדה ובר, והרבה נוף משתנה ואנרגיות טובות של ים תיכון.

נושק למפרץ הקסום

הקאפ משופע בשבילי הליכה שקטים ההולכים בין חווילות וגנים מוריקים. אולם בת זוגי ואני נעלנו נעלי הליכה ושמנו פעמינו אל השביל ההיקפי בן ששת הקילומטרים הסובב את הקאפ. במקור היה זה שביל בו סבבו המוכסים בכדי ללכוד מבריחים, היום הוא נקרא La Tour du Cap – סובב הקאפ. התחלנו בצידו המערבי של הקאפ, זה הנושק למפרץ הקסום של וילפראנש סי'ר מר. המראות עוצרי נשימה. השביל מתפתל בין צוקים ומפרצונים, כשממעל בתי מידות מפוארים עם חצרות הגולשות מטה הימה. לצמחיה הים תיכונית ניחוחות כרמל מוכרים כל כך, מה שתורם לנינוחות. אפשר לפגוש בשביל טיילים שחיפשו נקודה רחוקה משאון עיר, ותושבים מקומיים בני מזל שיצאו לריצה יומית אל מול היופי הנשגב הזה.

בים, יאכטות מסוגננות מחליקות על המים התכולים בהתרסה, כאומרות: כאן אנחנו בעלות הבית. בקצה הקאפ מגדלור גדול אל מול הים הפתוח. הוא הוקם ב-1732, נהרס ב-1944, והוקם מחדש ב-1951.

השביל מתפתל לצידו המזרחי של הקאפ. מכאן המראות נמשכים לכיוון מונאקו, מנטון עיר הגבול, והריביירה האיטלקית.

סן ז'אן קאפ פֶרָה נקראת" קאפ המיליארדרים" לא בִּכדִי. אלה חבר'ה שיודעים בדרך כלל היכן לנטות את אוהלם. אולי לא צריך להיות מיליארדר, אבל לבטח צריך להיות עשיר מאוד בכדי לגור

כאן. הדבר הטוב הוא שהמקום היפהפה הזה פתוח לטיולים, כך שאפשר להרגיש מיליארדר ולו לזמן מה.

לייף איז שורט.

קורניש כללי1

////

[1]  La Méditerranée est belle, surtout par deux caractères: son cadre si harmonique, et la vivacité, la transparence de l’air et de la lumière… Telle qu’elle est, elle trempe admirablement l’homme. Elle lui donne la force sèche, la plus résistante; elle fait les plus solides races.
[2] Mathias Sandorf
[3] Boulevard de la Croisette
[4] La promenades des anglais
[5] Villefranche sur mer
[6] St. jean cap ferrat
[7] Beaulieu sur mer

[8] La Voile d'Or –  מפרש הזהב http://www.lavoiledor.fr/galerie.php?lang=en

[9] La tête du chien
[10] Jean Lorenzi

סגיר לכתבות2

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>