מאת יעקב שקד

צילם, דימה ולרשטיין

לפני עשרים שנה, בהיותי העורך הראשי של 'סיגאר – מגזין החיים הטובים', נפגשתי לראשונה עם צפניה ברזילי. ישבנו במלון 'הילטון', עישנו סיגרים משובחים, שתינו יין, והוא התייעץ איתי בעניין שוק הסיגרים בישראל, מהותו של חובב הסיגרים הישראלי, ויבוא סיגרים לארץ ושיווקם. הוא סיפר לי שאינו מתכוון לדרוך על הבהונות של יבואני הסיגרים הספורים שהיו אז בישראל ולהתחרות על השוק המוּכָּר. הוא החליט ללכת על משהו פחות מוכר, ולגוון את ההיצע בארץ עם סיגרים משובחים מניקראגוָ'ה. אני, שמחבב אנשים רציניים וסיגרים רציניים, שמחתי אישית והענקתי לו את ברכת הדרך. וזה הצליח לו. זה הצליח לו למשוש לבב כל חובב סיגרים ישראלי, וכל תייר חובב סיגרים המבקר בישראל. כעת אנו, חובבי הסיגרים בישראל, שמחים בשמחתו ובשמחת משפחת ברזילי, כשהם חוגגים מלאת עשרים שנה ל'לה קאסה דל סיגר' La Casa Del Cigar.

הַכֹּל לַכֹּל

בעשרים השנים האלו נקלטו הסיגרים הניקראגוֶ'נטיים היטב בישראל והפכו לחלק אינטגרלי מענג בפורטפוליו של חובבי הסיגרים. בשנותיהם הראשונות התמחו יצרני הסיגרים בניקראגוָ'ה בעיקר בסיגרים מלאי גוף ומלאי גוף מאוד, שהתאימו בעיקר לחובבי סיגרים מנוסים. עם השנים הם "התרככו" בעניין וכיום יש היצע מרהיב של סיגרים ניקראגוֶ'נטיים משובחים במגוון עשיר של ויטולות (גדלים) ורמות "גוף":

מתון, מיילד Mild – Light

בינוני, מדיום – Medium

מלא גוף, פוּל, פוּל בודיד – Full Bodied, Full

מלא גוף מאוד, וֶורי פוּל, וורי פוּל בודיד – Very Full Bodied

זה אומר שב'לה קאסה דל סיגר' יכול כל חובב סיגרים למצוא סיגרים שמתאימים לטעם שלו, לחברה שבה הוא נמצא, למשקה או ליין שאותו הוא שותה, לסעודה שסעד ולשעת היום. יש גם אפשרות לבלות במקום זמן-איכות עם סיגר ומשקה, לבד או בחברה, עם שירות מעולה ואווירה ידידותית נהדרת.

'לה קאסה דל סיגר' גם מתאימה לכל, לרבות למתחילים, ואף לסקרנים שרוצים להכיר את הנושא. כאן יכול הסקרן לקבל ייעוץ מקצועי ואדיב, הכוונה לסיגר שיתאים לו, ואף לעשן במקום בנינוחות את "סיגר הבתולין" שלו.

האיש והסיגר

צפניה ברזילי הוא רואה-חשבון במקצועו ובעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים. הוא עבד בשעתו כ-C.E.O של חברת בנייה, ועישן את הסיגר הראשון שלו בשנת 2000. זאת הוא עשה תוך כדי צפייה  בתוכנית טלוויזיה של 'לונלי פלאנט', שהציגה סרט על ניקראגוָ'ה, אשר הראה מפעל לסיגרים בעבודת יד במנאגוָה הבירה.

צפניה ברזילי

צפניה ברזילי היה מופתע מכך שבניקראגוָ'ה מגלגלים סיגרים בעבודת יד. הוא חשב שסיגרים בעבודת יד – Hecho a Mano – מגלגלים רק בקובה, כי באותה תקופה מכרו בחנויות הסיגרים רק סיגרים קובאניים. באותן שנים עוד לא היה 'גוגל' והאינטרנט היה בתחילת הדרך. זה היה בתחילת דרכו אל העיסוק המסחרי בסיגרים, והתקשורת היתה רחוקה מלהיות קלה ומהירה כמו כיום.

ההחלטה לעזוב את המקצוע ולעשות תפנית חדה בחייו, לפנות לעסקי הטבק והסיגרים, היתה בשנת 2000 כשייסד את חברת צפניה ברזילי בע"מ לה קאסה דל סיגר. ביחד עם אחיו ירו (ירוחם)  הם התחילו לייבא ולמכור סיגרים ממרכז-אמריקה. המותג הראשון שייבאו היה 'קאמורו' (CAMORO). בהמשך החלו ליבא מותגי איכות-עילית כמו 'פרדומו' (PERDOMO) 'סי.איי.או.' (CAO), ו'טוראניו' (TORANO), כשכולם סביב הרימו גבה, תוהים מיהו אותו מטורף שמייבא ומוכר סיגרים מניקראגוָ'ה ולא מקובה.

בלית ברירה, הוביל צפניה ברזילי בישראל את מהפיכת שיווק הסיגרים מהעולם החדש מחוץ לקובה. לצורך זה היה עליו לשווק במקביל גם את המדינות עצמן. את איכות עלי הטבק שלהן, להנהיג שוק חדש, ולפתוח שווקים ומדפים בחנויות לסיגרים שמיוצרים במרכז-אמריקה מחוץ לקובה. הקרדיט מגיע לחברת צפניה ברזילי בע"מ על הצלחתה בכך. זה מזכיר מאוד את מה שנעשה בארצות-הברית כארבעים שנה קודם לכן, כשהוטל בה אמברגו* על הסיגרים הקובאניים, והם פנו לסיגרים שמיוצרים מחוץ לקובה.

באותם ימים לא הכירו בישראל סיגרים מניקראגוָ'ה, הונדוראס ומקסיקו – מה שנקרא "הסיגרים מהעולם החדש". זה לא היה קל. אבל צפניה ברזילי התמיד ועבד בכשרון ובמקצועיות – אירגן אירועי סיגרים וחלוקת סיגרים ללקוחות באירועים שונים בחנויות טבק ברחבי הארץ, כמו גם במלונות דן פנורמה, הילטון, דן אכדיה בשיתוף מגלגלי סיגרים שהובאו במיוחד לארץ לצורך האירועים. הקהל נחשף לסיגרים מהעולם החדש והחל לרכוש אותם בחנויות ברחבי ישראל ובחנויות הדיוטי-פרי.

הביקורים התכופים של צפניה ברזילי במפעלי הסיגרים ובחוות גידול הטבק בניקראגוָ'ה, מקסיקו, הרפובליקה-הדומיניקנית וקובה, איפשרו לו לבחון את ההבדלים ולהכיר את הפרקטיקות השונות והמסורות השונות בייצור סיגרים, להתמקד במותגים המובילים כיום בעולם, וליבא אותם לישראל.

כיום  בבעלות חברת צפניה ברזילי בע"מ שתי חנויות תחת מותג השםLa Casa Del Cigar  'לה קאסה דל סיגר' ברחובות ובראשון לציון. בחנויות אלו נמכרים רק סיגרי המותגים שהחברה מיבאת מניקראגוָ'ה, הרפובליקה-הדומיניקנית, הונדורס, מקסיקו והפיליפינים. החברה לא מוכרת מוצרים של מתחרים. כיום צפניה ברזילי בע"מ מוכרת כ-50% משוק סיגרי הפרימיום ברחבי הארץ.

הדור השני

בנו הצעיר של צפניה ברזילי, צוף בנימין ברזילי, יצא למסע של חודש במפעל הסיגרים של 'פלאסנסיה' באֶסטֶלִי, בירת ייצור הסיגרים של ניקראגוָ'ה. הוא עשה זאת בכדי להוסיף להתמקצע, ולהרגיש מקרוב את התהליך בכל שלבי עיבוד הטבק וגלגול והסיגרים, מה שקידם יבוא של מותגים מובחרים לארץ.

כיום החברה חוגגת 20 שנה, התרחבה ומיבאת סיגרים עבודת-יד סיגרים עבודת-מכונה וסיגרילוס. בעשור החולף התרחבה החברה עוד ליבוא מוצרי עישון במגוון רחב – טבק למקטרות, נרגילה, ניירות לגילגול, נירות קונוסים, מציתים ואביזרי עישון, ומפיצה ישירות לנקודות מכירה כולל חנויות נוחות, סופר מרקטים, חנויות יין ומתנות, בארים ובתי קפה בכל רחבי הארץ, חנויות דיוטי-פרי, וכן נעזרת בהפצה דרך סיטונאים. אפשר לראות את מוצרי החברה בכ10,000 נקודות קמעונאיות ברחבי הארץ. כיום החברה מיבאת כ-20 מותגי סיגרים פרימיום מובילים:

צוף ברזילי

La Aurora

La Flor Dominican

Joya de Nicaragua

Plasencia

Perdomo

Leon Jimenes

SAGA

Alec Bradley

Casa Magna

Quesada

Toreo

PDR cigar

Flores & Rodrigez

Te Amo

Casa Turrent

A.Turrent

SABOR

Oro Del Mundo

Santa clara

Principe

Imperiales

Flor De Filifin

למידע נוסף, כתובות, טלפונים, המבחר המלא, מחירים ועוד, נא להקליק על: http://www.zbcigar.co.il/

—-

* משטר קאסטרו הקומוניסטי העמיד את העולם כולו בסכנה נוראה של מלחמת עולם אטומית, כשהניח לבריה"מ להציב בקובה טילים רוסיים בעלי ראש נפץ גרעיני. העולם כולו רעד אז לנוכח נשק גרעיני רוסי במרחק של 150 קילומטר מחופי ארה"ב, ואמריקה לא יכלה כמובן להסכים לכך. הנשיא קנדי הציב לקובה ולרוסיה אולטימטום: סלקו את הטילים מיד או שתפרוץ מלחמה! והעולם היה במרחק צעד ממלחמת עולם איומה.

למרבה המזל המנהיג הרוסי כרושצ'וב הרוסי מיצמץ ראשון והטילים סולקו. המעשה של קאסטרו היה כה מטורף, נורא ומסוכן לעולם, עד שקנדי הטיל אמברגו מוחלט על קובה ומוצריה. חרף השנים הרבות שחלפו מאז, אמריקה לא מצליחה ולא רוצה להתגבר על המעשה הנורא של קאסטרו, והאמברגו שריר וקיים עד עצם היום הזה.

זהו יין לבן שחביב עלי, וקל לי להמליץ עליו לחלק הראשון של סעודות החגים, ולשתיה מענגת במרפסת כל עוד מזג האוויר מזמין זאת. הוא רקח של שלושה זני יינב לבנים אצילים ומובחרים – והיין, בהתאם.

היין – כשמו כן הוא – רקח של זני יֵינָב לבנים. הוא כמובן יין יבש ואחוז האלכוהול בו הינו 12.5%. מקור יינבי השארדונה (Chardonnay) – 40%, והשֶנָא בלאן' (Chenin blanc) – 20%, בכרמים בוגרים בכוכב-השחר אשר בהרי ירושלים בגובה כ-600 מטר. אדמת כוכב-השחר היא טֶרָה רוֹסָה מנוקזת, עם אבני בזלת. שרשי הגפנים מעמיקים בה, מה שמעצים את כוחן. הסוביניון בלאן' (Sauvignon blanc) – 40%, גדל למרגלות הר תבור בגליל התחתון על פסיפס נדיר של אדמת בזלת וסלע גיר מפורר. צבע היין ירקרק זהוב בהיר. באף רמזים של פסיפלורה, אגס בשל, קליפות הדר, אפרסק לבן ואגוז קלוי. גוף מלא וגריס עם שיהוי פירותי מרענן בחך.

היינבים נבצרו בשעות הקרירות של הבוקר ונסחטו עם הגעתם ליקב.שלושת היינות הותססו בנפרד בטמפרטורה קרה של 12-14 מעלות. בסיום התסיסה הועבר השרדונה ליישון בחביות עץ אלון צרפתי בנות 400 ליטר לחמישה חודשים. הסוביניון בלאן' והשנא בלאן' נשמרו במכלי נירוסטה בטמפרטורה נמוכה. בתום תקופת היישון נרקח הרקח הייחודי – המשלב מינראליות נחשקת, עוצמת הפרי וטעמי קלייה עדינים. המחיר המומלץ לצרכן, 80 שקל.

על יקב '1848'

'1848' הוא יקב מיוחד. מכמה בחינות. הוא נין ל'יקבי ציון' – בכור היקבים בארצישראל המתחדשת. הוא בחזקתה של המשפחה, משפחת שור, ובשליטתה מאז 1848 ועד היום. 'יקבי ציון' היה עד לפני כעשור יקב מיושן מאוד, שייצר כמויות גדולות של יינות פשוטים מאוד, קידוש וכאלה, בעיקר למגזר הדתי. הם עושים כן גם כיום, אבל עם שלוחה חדשה וטובה של ייצור יינות אמיתיים ואף איכותיים. 'יקב 1848' הוא יוזמה של יוסי שור, מצעירי המשפחה החרדית. זה החל כיקב בוטיק, ומגיע כיום לכ-200,000 בקבוקים בשנה. כמעט כולם יינות איכות. עצם השם '1848', כמו גם מתן שמות דורות לסדרות השונות, מדגישים את גילו המופלג של היקב שממנו הסתעף '1848', ומבליטים את בכורתו בשנים בענף היין הישראלי.

זוכה גביע העיצוב 2016

מאת חיים מידן

יצרן עטי העילית 'ויסקונטי' מפירנצה, יצר סידרה חדשה, יפיפיה בכל קנה מידה – ה'Watermark Demo'. איש מן המשתתפים באירוע 'גביע העט הנובע' ומן המבקרים בו לא הופתע כשה'ו'וֹטרמארק דמו' זכה בגביע 'העיצוב המצטיין 2016' (Trophee du Design 2016). זאת היא עוד זכיה בשורה המפוארת של עטי 'Visconti'. העטים משלבים עיצובים מסחררים עם איכויות טכניות ברמת שיא.

לתמונה גדולה, להקליק על התמונה

אירוע 'גביע העט הנובע' (Trophée de Stylographe) הוא היוקרתי בענף היוקרתי הזה, ונערך מדי שנה במלון 'ל'ינדוסטרי'  (Hotel de l'Industrie) אשר בסאן' זֶ'רמֶן' דֶה פּרֶה, פריז. "אנחנו מאוד מאושרים מכך שהיצירתיות שלנו, וההליכה הרצופה בנתיב של חדשנות, זיכו אותנו בהכרה כה רבת יוקרה. אנו חבים תודה לכם המוקירים את עבודתנו. התשוקה שלכם מתדלקת את שלנו," אמר דנטה דל וֶקיוֹ (Dante Del Vecchio), הבעלים ורוח היצירה של עטי 'ויסקונטי', עם קבלת הגביע.

התואר 'demo' בשמו של העט מעיד על מהותו. עטי demo או demonstration הינם עטים "שקופים" שיועדו, במקורם, להדגמת המבנה הפנימי של העט ומנגנונו. זאת היא מסורת ישנה מאוד לפיה היה היצרן מספק לחנויות, עם העטים, גם עט שבגופו היה חתך אורך פתוח, אשר מבעדו יכולים היו הקונים לראות את מנגנון העט הנובע ואת אופן הפעולה שלו. את העיקרון הזה אימצו ב'ויסקונטי' ליצירה החדשה והמרהיבה שלהם.

לתמונה גדולה, להקליק על התמונה

אפקט ה"דמו" השקוף מושג בכך שגוף העט, העשוי מכסף, אינו עשוי מקשה אחת ואינו מכוסה כולו במעטהו החיצוני. המעטה החיצוני עשוי בעבודת פיליגראן' (filigree) – "רקמת פאר" בעברית, טכניקה של פיתוחים המקובלת בתכשיטים ובמתכות יקרות. הגוף הפנימי עשוי אקריל שקוף ומבעדו נראה מנגנון העט. לפיתוחי עבודת האוּמנות משמעות מכוונת בעטי ה'Watermark Demo' וצורתם כלוגו ה-V  של חברת 'ויסקונטי'. ציפורן העט עשויה מפלדיום בדגם 'Palladium 23kt Dreamtouch'.

סידרת 'Watermark Demo' היא במהדורה מוגבלת של 888 עטי כסף בלבד לכל העולם. ויש לה גם מהדורה עוד יותר מוגבלת של עטים בזהב 18 קרט.

כן, העט היוקרתי עדיין כאן, ו'ויסקונטי' הוא אחד מטובי מייצגיו. בסופו של דבר יישארו אולי מכל העטים רק עטי היוקרה, כי הם ממילא לא ממש משמשים את בעליהם לכתיבה. הרוב המכריע שלהם מיועד לאספנות ולהשקעה, ודברים המתאימים לאספנות – זאת יגיד לך כל אספן – אינם נרכשים בגלל שימושיותם. השימוש בעטים כאלה שמור בעיקר לאירועים החגיגיים, כמו חתימה על חוזה של מיליונים, או על אמנה בינלאומית. יש יותר מקרים של שימוש בעט יוקרתי מבלי לכתוב בו, מאשר עם כתיבה. איך? עצם הנוכחות של העט בכיס המקטורן ממלא את הפונקציה.

יבואן 'ויסקונטי' לארץ הוא ד.י. בון די בע"מ. עט נובע מכסף: 7.400 שקל, עט רולר מכסף: 6.400 שקל. להשיג ב'דנה עטים'.

לתמונה גדולה, להקליק על התמונה

ב'לֶה-ביסטרו בר', חולון

מאת אלי מצרי

צילומים: אנטולי מיכאלו

מסעדת לה ביסטרו, בדומה למסעדות הביסטרו ברחבי העולם, מציעה תפריט עשיר ומגוון. מאכלי שף טעימים וטריים, המורכבים ממיטב חומרי הגלם. שמענו על המנות החדשות, שאך זה הצטרפו לתפריט האהוב והמוכר, והחלטנו ללכת לנסות.

חשוב להדגיש שהשם 'ביסטרו' – השייך לתרבות האוכל הצרפתית – מקבל כאן פרשנות קצת שונה מאשר בפריז. המסעדה מרווחת מאד, משולבת בבר נחמד, כמשתמע משמה. השולחנות גדולים ומציעים מרחב נאה לנוחות הסועדים. זאת, ותפאורת הקירות המשובצת ציורי אווירה פריזאיים, יוצרים מראש את התנאים הדרושים בכדי לֵיהָנוֹת מן המנות עצמן.

כמו בכל ביסטרו, העיקר הרי הוא האוכל עצמו' והמשקאות הנלווים אליו, כמובן. מגוון המנות רחב למדי, ונע בין 'סלט מדבר' – ירקות קצוצים עם ביצה קשה קרוטונים וטחינה, וקרם חצילים – גם הוא עם ביצה קשה וטחינה, לבין כריכים שונים – ברביקיו, רוסטביף, פסטרמי, ועד למנות העיקריות שמתחילות בקינואה-ירקות ומתפרשׂות עד לאנטרקוט הבלתי-נמנע.

המבחר הוא אכן גדול ומגרה, כיאות למוסד אוכל המכנה את עצמו 'ביסטרו'. בתוך הים הזה בחרנו להתנסות כמובן במנות החדשות יותר, שנוספו לאחרונה לתפריט המסעדה. היינו שניים, כותב שורות אלו ובתי רוני, שהיא בעצמה קונדיטורית ובשלנית מקצועית מנוסה.

קודם החדשות הטובות

פתחנו בראשונות שכללו סלט מוצרלה-עגבניות שרי ומנת אנטיפסטי. כאן יש לנו חדשות טובות וחדשות פחות טובות.

מבין השניים סלט המוצרלה-שרי היה הטוב יותר, אם כי אולי ראוי לשנות את שמו לסלט שרי-מוצרלה –  הרוב קובע…. עגבניות השרי היו טריות ועסיסיות, מתובלות היטב ביחד עם פרוסות המוצרלה בנבטים של מיקרו-סלק, בזיליקום טרי ויבש, פלפל שחור ושמן זית. נהנינו בהחלט מכל ביס.

האנטיפסטי, לעומת זאת, היה מעט יותר אנמי. הקישוא, הבטטה והחציל היו תפלים למדי. כמות גבינת הפטה היתה זעירה מכדי להרשים, ומה שהציל את המנה היו רצועות הפלפלים האדומים שהקנו לה ארומה מגרה והבצל שהוסיף לה מעט פיקנטיות. בסך הכל יש בתפריט מנות ראשונות עדיפות כגון הכרובית בטחינה והקרפאצ'ו סינטה.

למנות העיקריות בחרנו שתיים מן העולות החדשות לתפריט: פילה דג בורי וקבב טוניסאי. אני שמח לציין שבשתיהן לא התאכזבנו. מנת הדג שבאה בשתי פרוסות נאות של פילה בורי, מלווה בפירה תפוחי אדמה מעולה, חלבי, עשוי עם חמאה ושמנת ביד אמן, וסלט ירקות קטן ומצויין. הדג עצמו היה עסיסי, עשוי במידה הנכונה ומתובל היטב, אך באופן שלא העלים את טעמי הדג עצמו.

מנת הקבב הטוניסאי, המאופיינת בתבליני האיזור, היתה מצויינת. ארבעה קבבים מעוגלים, צרובים ממש במידה המדוייקת ביותר שאפשר בכדי שיישארו עסיסיים מאוד, אך לא נאים, מתובלים כראוי ומונחים על מצע של עגבניות קצוצות מתובלות היטב ועם זילוף טחינה קל על כל קבב. המנה לוותה בסירות תפוחי אדמה טעימות, אך די סטנדרטיות ובסלט ירקות קטן ומעולה. זאת היא מנה שאני מאוד ממליץ עליה.

טעם של בית

בתפריט ה'לה-ביסטרו בר' עוד מנות קרניבוריות כמו ניו-יורק סטייק, או קציצות הבית העשויות מבשר טחון משובח על מצע של רוטב עגבניות. טעם של בית.

לסועדים שאינם אוכלי בשר יש מנה מבטיחה גדולות של קינואה וירקות צרובים, עם פטריות פורטובלו, גזר, בצל סגול ועשבי תיבול, ברוטב טחינה וסילאן. נשמע מפתה גם לחֵך קרניבורי כמו שלי.

את הסעודה שלנו ליווה יין קברנה סוביניון 'אדמה 2012' של יקב 'תבור'. יין לא יומרני, אפילו מאופק, אך בעל ארומה פירותית טובה, נעים לחֵך וליווה בהצלחה את הסעודה.

קינוח מתוק בשם 'שוויצריה הקטנה' – שכבות מרנג שוקולד, מסקרפונה, קרנץ' שוקולד מריר ונטיפי שוקולד לבן – סיכם את הערב החביב בטעם מתוק של עוד. גם השירות, שהיה מקצועי וחביב, השרה אווירה נעימה ונינוחה.

מחירי המנות סבירים ושפויים לגמרי. מנות ראשונות וסלטים 28-46 שקל, ומנות עיקריות 49-89 שקל. יחס מחיר-הנאה בהחלט נוטה לטובת הסועדים ומחמיא למסעדה.

לסיכום, המנות החדשות שהצטרפו לתפריט המסעדה בהחלט עומדות בציפיות ומעשירות את מגוון האפשרויות. 'לה-ביסטרו בר' מציע לסועדיו ארוחה טובה במחיר סביר ובסביבה נעימה ונוחה. לבטח עוד נשוב לשם.

המנות שהתווספו לתפריט הקיים

סלט עגבניות שרי צבעוני – עגבניות שרי מתובלות בפסטו, בליווי גבינה צפתית.

אנטיפסטי – מגוון ירקות קלויים בליווי גבינת פטה מגורדת ועירית.

סלט טבעוני – עדשים שחורות, תערובת עשבי תיבול, בצל סגול, גזר, חמוציות, אגוזים, נבטי צנון מתובל ברוטב חמוץ מתוק.

סלט מוצרלה ושרי – חסה, עגבניות שרי, מלפפון ירוק, בייבי מוצרלה, נבטי צנון ובלסמי מצומצם.

קבב טוניסאי – מבשר טחון משובח, בליווי סלסלת עגבניות וטחינה. מוגש עם צ'יפס/פירה/אורז/סירות תפוחי אדמה וסלט ירוק.

דג בורי פילה – דג בורי 300 גרם מפולט עם עשבי תיבול, בלווי צ'יפס/פירה/אורז/סירות תפוחי אדמה וסלט ירוק.

קציצות הבית – מבשר טחון משובח, ברוטב עגבניות, על מצע פירה.

וגם

ראוי לציין ש'לה ביסטרו-בר' מציעה מבחר עשיר של ארוחות בוקר ומנות ראשונות. שבצהריים מוגשות ארוחות עסקיות החל מ-35 שקל. שליד האוכל אפשר ליהנות מתפריט אלכוהול עשיר, יינות ישראלים משובחים, יינות איכותיים מיובאים, קוקטיילים מכל הסוגים, בירות פופולריות ובירות בוטיק. שבתפריט מוצעת רשימה ארוכה של מאפי פילו טריים במילויים שונים, עוגות, עוגיות, קרואסונים במילויים שונים, קישים ועוד. אפשר גם לקנות הביתה.

LE BISTRO BAR מרכז עזריאלי, הרוקמים 26,  חולון. ראשון- חמישי: 07:15 עד אחרון הלקוחות, שישבת: 8:00 עד אחרון הלקוחות. האוכל כשר, בלי הכשר. להזמנות: 03-6047485. מומלץ להזמין לערב ולסופי שבוע. http://lebistro.rest.co.il.

מסעדת הבשרים 'קאזה דו ברזיל' באילת חוגגת 14 שנה

ומי שמקבל את המתנות הם הסועדים

מאת אלי מצרי

צילומים: חיים דוד

שף אומברטו מדגים טיפול בנתח בשר משובח

בשרים משובחים, בשפע בלתי נגמר, ועשויים ביד אמן על הגריל, הם חלומו הוורדרד (מדיום רייר) של כל קרניבור. זהו בדיוק מה שחוויתי באילת. בברזיל קוראים לזה "שורסקאריה" מן המלה הפורטוגזית שוּרָאסקוּ (Churrasco) – בשרים על הגריל. באילת קוראים לזה 'קאזה דו ברזיל'.

אבי כראל, מסעדן מנוסה, ייסד באילת את 'קאזה דו ברזיל' לפני 14 שנה. הוא לא היה בטוח אז שההצלחה תמשיך לחגוג זמן כה רב. אך עובדה היא, ועוד היד נטויה. ולא סתם היד נטויה, זו יד שאוחזת בשיפוד ענק המסתובב לאט ובנחת על הגריל, כשהצלייה האיטית של הבשר המשובח היא הסוד הגדול. את הסוד הזה הביא איתו, ממדינת פָּארָנָה שבברזיל, השף אומברטו, המוסיף לעשות את הבשרים במקצועיות ובאהבה עד היום.

איכות הבשר היא העיקר הראשון. אבל רק הטיפול הנכון בבשר יפיק ממנו את המיטב. והטיפול בו הוא אמנות בפני עצמה. שף אומברטו, השף הראשי של ה'קאזה', עוסק בה מגיל שבע, מאז שעזר לאביו הקצב בברזיל. את עושר הידע והניסיון שלו הוא הביא ל'קאזה' באילת. הסוד צפון בכך שכאן לא צולים נתחי בשר קטנים על רשת הגריל, אלא נתחים שלמים המשופדים ומסתובבים בסבלנות במרחק מדוד מן האש, מה שמבטיח צלייה אטית ומבוקרת, ותוצאה משובחת, הממלאת את הפה בבשר עסיסי.

ראיתי שיפודים רצים

פאסאדור בפעולה

סעדתי ב'Casa do Brazil' עם קבוצת עיתונאי אוכל, לרגל יום-ההולדת ה-14 של המסעדה. לפני הסעודה עצמה, הציג בפנינו השף אומברטו נתחים שונים, כשהוא מדגים תוך הסבר ויזואלי על המיקום של הנתח, החיתוך שלו, אופן הטיפול לקראת הצלייה ואיך מתבלים. בעיקרון, בשר טוב לא זקוק לתיבול רב, רק למלח גס. שף אומברטו סיפר על שיטת "השיפוד הרץ" (אשפטו קוהידו espeto corridor). מלצרים הקרויים "פאסאדורס" (מעבירי הבשר) מגיעים לשולחן בזה אחר זה, ופורסים פעם פרוסת מנתח מאמיה (שפיץ צ'אך/שייטל), פעם פִּיקָאניָה (צ'אך) ועוד ועוד סוגי נתחים, כפי יכולתך.

לאחר הסדנה עם ההדגמות הסבנו לסעודה עצמה. הדוגמיות של הבשרים הפכו עכשיו לנתחים של ממש – 11 סוגי נתחי-בשר שונים נוחתים לפי התור, בזה אחר זה, לצלחתך. לכל בשר המראה שלו, הניחוח שלו, הטעם המיוחד שלו. אין האנטרקוט דומה לפילה ושניהם אינם דומים לבשר הפרגית בדבש, או לצ'וריסו. אני קרניבור מנוסה מאוד. אני מעיד משן-ראשונה שהבשרים היו משובחים, שהתבלון, ההכנה והעשייה שלהם היו כראוי וכמתאים, שהתענגתי על אכילתם, ושאשוב לעוד.

"בשר בלי יין," אמר ז'אן-אנתלם סבארן', "הוא כמו יום בלי שמש." ליווינו את הבשרים ביין 'קברנה-מרלו 2011' של יקב 'עמק האלה. היין היה פשוט למדי. הוא לא היה הולך עם סטייק מלווה ברוטב מעודן, אבל הצליח להתאים לִבשרים על האש.

רקדניות ברזיל ואמני קפוארה

לחגיגת הבשרים, התלוו מנות מן המטבח הברזיליאני, בהן מנות סלט, אמפנדאס, אורז, ופז'ואדה (Feijoada) – החמין הברזיליאני המפורסם, מלוּוִים ברטבים שונים. סביב השולחן נשמעו בשלב זה בעיקר קולות לעיסה, לגימה, ואנחות ההנאה והעונג של הסועדים.

לאחר שהתאוששנו קמעה, הגיעו גם המתוקים. קינוחים מסורתיים כמו פרופיטרול, בוטפוגו או קרם-ברולה. אני מציין בעונג, שקרם ברולה כה מעולה טעמתי בעבר רק בצרפת.

בדרך הטבע, המוזיקה, יצירות האמנות על הקירות, המשקאות, ומנות הליווי הם ברזיליאניים מובהקים. בימי שישי יש תכופות רקדניות בריקודי ברזיל ואמני קַפּוּאֶרָה – אמנות הלחימה הברזיליאנית הייחודית.

בין הבשרים שאפשר להזמין: אנטרקוט, פילה בקר, אסאדו עגל, שוק טלה, פיקאניה, מאמיה, פרגיות במרינדה, כבדי עוף, קציצות ברזיליאניות, צ'וריסוס, צלעות כבש, חזה מולארד, כבד אווז. לחם הבית נאפה במקום. יש בתפריט גם מנות דגים, פסטה, צ'ילי קון-קרנה, ירקות, מנות צמחוניות ומנות לילדים. 'קאזה דו ברזיל' בנויה כך שאפשר לתחום חלקים ממנה ולהפרידם לטובת אירועים פרטיים, עד 500 איש.

אין ספק שביקור במסעדת 'קאזה דו ברזיל' באילת – וככל הנראה גם באחיותיה שבבאר-שבע ובראשון-לציון –  הוא שמחה גדולה לקרניבורים. הנאה גדולה. בדרך הביתה כבר תכננתי את הביקור הבא שלי.

להזמנות: www.casadobrasil.co.il, 08-6323032. רח' חטיבת גולני 3, אילת, בצמוד למלון 'נובה'. פתוח בכל ימות השבוע: 12:00 – 24:00, חניה נוחה.

אבי כראל, מסעדן                                                                                                       תרגילי קפוארה

יין 'המערה גפנים בוגרות 2011'

מאת יעקב שקד

הרבה חדשות מ'יקב בנימינה': מנכ"ל חדש, יינן חדש, יין חדש.

המנכ"ל החדש הוא תמיר בושניצקי, שצבר נסיון רב בתפקידי ניהול בכירים. הוא נראה ונשמע נלהב לתפקידו החדש. טוב, בינינו, מי לא רוצה לנהל יקב? אל היינן הראשי המוצלח יפתח פרץ, הצטרף יינן נוסף, במקום יעל סנדלר, שנדדה לחצי הכדור הדרומי, לאוסטרליה. זהו יונתן שוטס, שבא מיקב 'אמפורה'. יונתן הוא בעל תואר ראשון בייננות ובכורמות מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה של פירנצה, איטליה. ניכר שהיקב מצוי בעיצומה של תנופה נאה.

המערה בהר חורשן. צילום: דן לוי

המערה מן המערה

יין 'המערה' קרוי, כמובן, על שם המערה המשמשת כמרתף החביות שלו (ראו במסגרת). 'המערה' הוא יקב הבוטיק של 'יקבי בנימינה' והוא מייצר שני יינות בלבד: 'המערה' ו'המערה גפנים בוגרות'. בעיקר את 'המערה'. ה-2012 הוא יין 'המערה' הראשון שנעשה על ידי היינן הראשי הנוכחי של 'בנימינה' – יפתח פרץ. מבציר ותסיסה ועד לרקיחת הרקח והביקבוק. היֵינָבִים * הם, ברובם, מכרמי 'המערה' שבתת-פלך היין בן-זימרה, וה-2012 עשוי מיֵינָבֵי* חֶלקה לא גדולה, של כ-10 דונם.

המערה 2012 הוא יין רֶקָח (blend) בסגנון בּוֹרדֶלֶזִי של קברנה סוביניון – 60%, מרלו – 37%, שמקורם בכרמים בוגרים בגליל העליון. מקור הפטי ורדו 3% מכרם ברמת הגולן. הפטי-וורדו (Petit Vertot) הוא יינב גס ושתלטן מטבעו, וזה הישראלי גרוע ממנו. הוא הוּסף לרֶקָח בכמות קטנה כתבלין וכמתווך בין שני הענקים, הקברנה והמרלו, ולהעניק בכך ליין משנה איזון ועומק, ובתוך כך גם להדגיש את הצבע ועוד קצת את החומציות במקומות הנכונים. יֵינָב זה ממלא אותו תפקיד עצמו גם ברבים מיינות בורדו הקלאסיים.

הכרמים בגליל נטועים על קרקע בזלתית מאוּוְררת. בזכות גילם הם מניבים באופן טבעי יבולים נמוכים ברמה של 700 ק"ג לדונם, אשר ביֵינביהם ריכוז טעמים גבוה. נתונים אלה: גיל הגפנים, פֶּלֶך היין, ורמת היבול, הם מתכון משובח לפרי מרוכז. היינבים נבצרו בשלהי קיץ 2012 מה שהעניק להם גם בשלות פֶנוֹלִית גבוהה.

רֶקָח בסגנון בּוֹרדֶלֶזִי

יין 'המערה 2012'

יינבי כל אחד מזני הרקח עברו השרייה קרה במשך שלושה ימים בכדי להפיק מזגי היינבים ומן הציפה את מלוא הפוטנציאל הכרומטי של צבע, ארומות פרי וטעמים רבים ככל האפשר. התסיסה האלכוהולית נמשכה שבועיים, עם שהות נוספת של היין במשך שבוע על הזגים, להשלמת מיצוי הטעמים והתרכובות הפנוליות הנחוצות להתיישנות איכותית וארוכה. הקברנה סוביניון, המרלו והפטי ורדו התיישנו, כל זן בנפרד, במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. בסיום ההתיישנות נבחנו היחסים בין הזנים לטובת הרכבת הרֶקח הסופי, זאת במטרה להבטיח רֶקח בסגנון בורדו – רֶקח עשיר, מורכב ובעל פוטנציאל התבגרות והתיישנות טוב בבקבוק. היין בוקבק ביולי 2015 ועבר תקופה של תשעה חודשי מנוחה והתבגרות נוספת בבקבוק – כמו הריון – לפני צאתו לשוק.

ליין צבע בורדו כהה ואטום והוא בעל רבדי ארומה שונים. בתחילה, עוצמת הפרי ניכרת ומתאפיינת בריח פירות יער אדומים, טבק, זפת ואספלט. לאחר חידרור של שעה מתגלים ריחות פרי כהה נוספים כפטל שחור, קסיס ואוכמניות. נוכחות הטאנינים מורגשת אך כבר בשלב זה אופיים קטיפתי ותחושת העפיצות בינונית. 'המערה 2012' שונה מעט מבציריו הקודמים, וניכרת יד יינן שונה. הוא כבר לא כבד ראש, גופו בינוני וקל יותר לשתותו. הוא עדיין טאניני, אך יש לזכור שבשביל יין כה משובח, הוא גם עדיין צעיר. עם זאת הוא רך. רכות מבורכת הן המלים שמתארות אותו היטב. אפשר כבר לשתות אותו. אבל הגמול יהי רב יותר למי שיישן אותו בתנאים המתאימים, עוד שנתיים שלוש, אפילו חמש. השיהוי שלו בחך ארוך ומותיר טעם של עוד.

אלכוהול: 13.5%. המחיר: 220 שקל.

המערה גפנים בוגרות 2011

יין 'המערה גפנים בוגרות 2011'

יין משובח. כשמו כן הוא. יין בוגר ובשל, אף כי לא הגיע עדיין לפירקו. היין הזה הוא בוגר מצד איכות יינביו, ומצד העשייה שלו. היין הוא זני, 100% קברנה סוביניון. 100% עושר טעמים קברנאי, כמו לחזור הביתה.

מקור היינבים בגפנים בוגרות בנות למעלה משלושים שנה הנטועות בתת-פלך כרם בן זימרה. בגיל כזה הגפנים מניבות באופן טבעי יבולים נמוכים של 500-700 ק"ג לדונם. זה אומר שכל גפן משקיעה יותר בכל יינב ויינב שבאשכולותיה. יינבים מושקעים מניבים יינות משובחים. כזה הוא

'המערה גפנים בוגרות 2011'. היין מפגין אופי אצילי, אבל יש לו גם בעיטה קטנה, מה שמורה על כך שהוא עדיין צעיר. לא רבים יהינו לחזות ליין ישראלי 13-14 שנות חיים טובות, אבל אני בהחלט צופה לו השתבחות לאורך 8-9 השנים הבאות ואני מוכן להמר על כך שהוא יהיה במיטבו רק בעוד חמש שנים ועוד שנים אחדות לאחר מכן. גם רמת האלכוהול השפויה שלו, 13%, דבר נדיר במחוזות היין שלנו כיום, תסייע לו להאריך חיים.

'המערה גפנים בוגרות 2011' הוא יין הדגל של יין הדגל. היין הזה עבר תהליכי שׁרִייָה קרה – שלושה ימים, תסיסה איטית – שמונה ימים, ומנוחת מיצוי של 12 יום על הזגים בכדי להפיק מהם את מלוא עושרם. היין עבר שיקוע קל של ה"כיפה" שנוצרה מעליו מזגים ומציפה, ותסיסה מאלו-לאקטית להפיכת חומצת התפוח (חומצה מאלית) החדה לחומצת חלב (חומצה לאקטית) רכה ומאזנת. הוא בוקבק במארס 2013 ונח כשנה בבקבוקים בטרם יצא לאור. היין מורכב, מלא, עשיר ועם זאת קל יחסית וטעים להפליא. כל זאת, ביחד עם 13% אחוזים שפויים של אלכוהול הופכים אותו לאחד מן היינות הטובים ביותר שיש כיום בישראל. המחיר: 380-400 שקל.

*  יֵינָב – השם החדש של עֵנָב יין, להבדיל מענב שאינו מתאים לעשיית יין. ענבי-יין: יֵינָבִים. עֵנָב – Table grape, יֵינָב – Wine grape.

Puro Sabor Festival 2016

מאת חיים מידן

פסטיבלי סיגרים בינלאומיים הפכו למנהג מענג בעבור אנשי הבראנז'ה וחובבי סיגרים מכל העולם. יש כיום פסטיבלי סיגרים בקובה, ברפובליקה הדומיניקנית, בסין וגם בארץ הסיגרים המובהקת ניקראגוָ'ה. הפסטיבל הניקראגוֶ'נטי נקרא 'פּוּרוֹ סָאבּוֹר' (Puro sabor), דהיינו טעמו של סיגר משובח. 'לשכת איגוד הטבק של ניקראגוָ'ה' ערכה השנה את פסטיבל 'פּוּרוֹ סָאבּוֹר' החמישי, של מה שהפך להיות מסורת מהנה מאוד. הפסטיבל נפתח בבירת ניקראגוָ'ה, מנגואה. "נציג ישראל" בפסטיבל היה צפניה ברזילי מ'לה קאזה דל סיגר', שהוא היבואן של מרבית הסיגרים המוזכרים כאן בכתבה.

צפניה ברזילי וידידות

הפסטיבל הינו חגיגה של תרבות תעשיית הסיגרים והטבק. היקף התעשיה גדל יפה בשנים האחרונות בניקראגוָ'ה. בפסטיבל השתתפו גם השנה חובבי סיגרים מכל העולם. מספר חברות הסיגרים המשתתפות גדל השנה ל-24 לעומת 16 בפסטיבל אשתקד. 480 חובבי סיגרים ואושיות סיגרים וטבק מהתעשיה בניקראגוָ'ה השתתפו בסעודת הגאלה החגיגית שחתמה את הפסטיבל.

תחושה מיוחדת של ביחד

צפניה ברזילי וניק פרדומו

נעדר מהפסטיבל השנה היצרן 'Tabacalera Perdomo' הנחשב למספר אחד במגלגלי הסיגרים בניקראגוָ'ה, ומעסיק בבית-החרושת באסטלי כ-5000 עובדים. ניק פרדומו (Nick Perdomo) נשיא Tabacalera Perdomo עשה השנה סיורים לחובבי הסיגרים במהלך כל חודש ינואר. הסיורים נערכו בחוות פרדומו, במפעל הסיגרים, במפעל עיבוד עלי הטבק, ובמפעל ייצור תיבות הסיגרים הנעשות כולן מעץ ארז ספרדי (Spanish ceder). הסיורים נערכו במקצועיות, והקיפו את תחומי הסיגרים למן הזרע ועד לגילגול הסיגר ואריזתו. המשתתפים סיירו ברחבי מפעל פרדומו, חוֹוִים ולומדים מקרוב את תעשיית הסיגרים.

קבלת האורחים וההרשמה התבצעו במלון 'קראון פלאזה', וכל אורח קיבל תרמיל נאה ממולא בדברים טובים ובמתנות ואיתו גם תיבת היומידור כתומה, גדושה ב-32 סיגרים מובחרים של המותגים המשתתפים בפסטיבל. התיבה והסיגרים יוצרו במיוחד לאירוע. החגיגה עצמה נפתחה בערב באגם מנאגוָ'ה, על סיפון ספינת המעבורת הרחבה 'Momotombito', במסיבה, כיבוד ובאר חופשי. בנוגע לסיגרים, היה פה חידוש: לכל המשתתפים ניתן סיגר זהה, והם התבקשו לעשן אותו בו-זמנית. מעבר לניחוח האחיד והייחודי שנישא באויר, העניקה החוויה הזאת גם תחושה מיוחדת של ביחד. כך עישנו כולם ונהנו יחדיו מכל הסיגרים של הערב, שלכל אחד ואחד מהם קדם הסבר ותיאור מפורט שלו.

למחרת התייצבו כולם לעבודה, סיור בבית-החרושת לרוּם 'פלור דה קניה' (Flor de Caña – פרח קנה-הסוכר) שבצ'יצ'יגאלפה (Chichigalpa), ולאחריו סדנת "זיווג" בין סיגרים לרום בן 18 שנה, בו נבחר הרום עם סיגר 'אוליבה' (Oliva) לזוג המצטיין. זה נמשך בהצגה מרהיבה של סוסי הטיפוח מחוות 'אל רוסאריו' (El Rosario). החגיגה נמשכה בערב נהדר במרכז הכנסים של המלון – ארוחת ערב, באר חופשי, תזמורת חיה, ושפע גדול של סיגרים מכל היצרנים המאוגדים ב'איגוד יצרני הטבק של ניקראגו'ה'.

נוסעים לאסטלי

היום השלישי הוקדש לאסטלי (Esteli), הבירה האמיתית של תעשיית הסיגרים הניקראגוֶ'נטית. נסיעה ארוכה לצפון המדינה. ארוחת הצהריים הוגשה בחוות הסיגרים של 'רוקי פאטל' (Rocky Patel) אחד מטובי יצרני הסיגרים. שעות אחר הצהריים הוקדשו לסיורים בבתי חרושת, אסמי ייבוש עלי טבק, אסמי התססת עלי הטבק, וגאלרות – היכן שמגלגלים את הסיגרים. בערב, נשף לבן, בו כולם לובשים לבן ונהנים ממוזיקה, באר משקאות פרימיום וכל הסיגרים ששואפים להם.

מטע טבק לסיגרים של 'פלאסנסיה'

היום הרביעי נפתח בפירמה 'פלאסנסיה' (Plasencia), משפחת פלאסנסיה, נסטור האב והבן והאחים פלאסנסיה אירחו את המשתתפים. איש לא נותר אדיש במטע הטבק לנוכח העלים הנהדרים בצבע ברקת בריא, על שיחי טבק בגובה קומת אדם, מוכנים לקציר, ולצאת לדרך הארוכה להפוך לסיגרים משובחים. אחרי אירוח בביתו הפרטי של נסטור פלאסנסיה האב לכיבוד משביע, הגענו ל'חוֹיָה דה ניקארגוָ'ה' (Joya de Nicaragua) – בית-החרושת הוותיק ביותר באסטלי. חואן מארטינז (Juan Martinez), הבעלים, קיבל את פני אורחיו בלחיצת יד אישית, וליווה אותם בסיור מקיף בבית החרושת.

פאנל המומחים

אחד משיאי הפסטיבל היה פאנל שאלות ותשובות ושיחת ידענים עם אחדים מגדולי המומחים בעולם בתחום סיגרי הפרימיום. מאוד  מענג היה להאזין לשיח האינטליגנטי בין המקצוענים למשתתפי הפסטיבל, שגם הם אינם קוטלי-קנים מבחינת הידע שלהם. כולם השכילו מכולם. היתה הסכמה כללית באשר להיותה של נקראגוָ'ה מקום מצויין לגידול טבק לסיגרים. מי ששאל על כך, נענה כי סיגרים קובאניים אינם מהווים תחרות מסוכנת למי שאינו מנסה לייצר סיגרים "כמו קובאניים". נתונים שסופקו מורים כי: באסטלי יש 51 יצרני סיגרים והיא העיר עם אחוז התעסוקה הגבוה בניקראגו'ה אחרי מנאגוָ'ה. ענף הסיגרים מספק כ-33,000 משרות. ענף ייצור הסיגרים גדל במדינה בהתמדה. 80% מן הסיגרים מיוצאים לארה"ב. סיגרים וטבק נמנים עם 5 מוצרי היצוא המובילים של ניקראגוָ'ה – בקר, זהב, קפה, סוכר, סיגרים.

נשף הסיום היה אקורד סיום מתאים לפסטיבל 'פורו סאבור' המאוד מוצלח הזה. הוא נערך על ידי הצוות של בית-החרושת 'דרוּ אסטייט' (Drew Estate) ושיקף נאמנה את הנאת המשתתפים מן הפסטיבל המהנה והמעניין. במסגרת הנשף נמכר במכירה פומבית היומידור מצוייר ידנית על ידי צייר מקומי, ב-6,600 דולר, כולם תרומה לקידום תוכניות הלימודים בבתי-הספר המקומיים של אסטלי.

אלכוהול מעולה ובזול (!) ברשת

מאת יהושע בן עזרא

מרטיני

מחירי האלכוהול בארץ גבוהים. כלומר היו. כלומר לא עוד. 'פאנקו און-ליין' מבצעת בישראל מהפיכה צרכנית של ממש, ומשנה את פני מחירי המשקאות החריפים בישראל.

הנה דוגמה: שני בקבוקי מרטיני איטלקי אוריגינל, כל אחד של ליטר (!), שניהם ב-89 שקל. וזה כולל מע"מ ומשלוח עד הבית. אי אפשר לבקש יותר זול מזה.

ציטוט: "חנות אינטרנטית חדשה,PANECO.COM , מבטיחה למכור מוצרים אלכוהוליים באיכות הטובה ביותר, במחירים האטרקטיביים ביותר בארץ, אפילו יותר מהדיוטי פרי, ועם שירות ברמה הגבוהה ביותר. והמשלוח עד הבית – חינם! היזמים מדגישים כי המוצרים באתר איכותיים ומקוריים בלבד, וכולם בעלי תו תקן ישראלי."

ליקיור דראמבוִ'י

איננו משווים את מחירי 'פאנקו' למחירים בדיוטי פרי, אף כי הם  זולים יותר במקרים רבים גם בהשוואה כזאת. אין מקום להשוואה כזאת. בכדי לקנות בדיוטי-פרי צריך: א. לצאת לח"ול. ב. להמתין בתור לקבלת המוצרים ולקחת אותם הביתה. ג. להיות תחת מגבלה חמורה של כמות, או לשלם קנס גבוה. ב'פאנקו' לעומת זאת קונים מתי שרוצים, כמה שרוצים, ומקבלים הכל הביתה בלי תוספת תשלום! אין כל ספק בכך שעובדות אלו הן מכריעות אם מתעקשים להשוות בכל זאת. לדעתי, אף אילו היו המוצרים ב-'Paneco' יקרים מעט יותר, היו היתרונות מכריעים לטובת קניה מהם. אבל אם המוצרים אצלם גם זולים יותר, מה יש כאן עוד לחשוב?

ו'יסקי 'ד'ה באלוויני'

במקרה של קניית משקאות אלכוהוליים און-ליין, גם אין מקום לטענה שהלקוחות אוהבים "למשש את הסחורה ולהתרשם מהאיכות." המוצרים מוכרים וידועים. מיששת 'ג'והני ו'וקר בלק לייבל' אחד – מיששת את כולם.

הנה כתובת האתר

קוניאק הנסי

הנה כתובת האתר לבחינת המבחר ולקניה https://www.paneco.com. בדיקה שלנו העלתה כי מגוון רחב ובהחלט מספק. יש באתר גם משקאות ייחודיים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר בארץ. המשקאות שהוזמנו מגיעים ארוזים הרמטית, על ידי שליח אישי עד הבית, בתוך 2 ימים עסקים ברוב חלקי הארץ, ובמקומות מרוחקים עד 4 ימי עסקים.

המכירה היא לבוגרים מעל גיל 18 בלבד, ולכן על הלקוח להציג בפני השליח תעודת זהות.

אפשר לקבל מהם ייעוץ לגבי מסיבות, חתונות ואירועים, והמלצות באשר למשקאות ולכמויות המתאימים לאירוע. יש גם מוצרים משלימים ואקססוריז בתחום האלכוהול כמו גביעים מתאימים ליינות, כוסות מיוחדות, אביזרי יין חדישים, מתכונים לשייקים ולמשקאות מיוחדים בשילוב פירות, תווי שי ועוד.

HAPPY HOUR

ג'והני ו'וקר בלו לייבל

ליקיור זוגי שרידן'ס

בכל שבוע יוצע באתר מוצר אלכוהולי במחיר מבצע, למשך כמה שעות. באתר PANECO.COM נמכרים מוצרי אלכוהול פופולריים כמו ו'יסקי 'ג'והני ווקר בלק לייבל', וודקות 'גריי גוס' ו'ואן גוך', לצד קוניאקים מבית 'הנסי', 'רמי מרטן' ו'מארטל', ומוצרים יוקרתיים נוספים, בהם: ו'יסקי 'ד'ה בלוויני 21' – The Balvenie, 700 מ"ל 790 שקל. 'ג'והני ו'וקר בלו לייבל – Johnnie Walker Blue label, 1 ליטר 699 שקל. 'שיבאס רויאל סאליוט 21' -Chivas Royal Salute, 700 מ"ל 395 שקל. 'ג'והני ו'וקר פלטינום – Johnnie Walker Platinum 750 מ"ל 349 שקל. רמי מרטן V.S.O.P – Remy Martin, 1 ליטר 219 שקל. קוניאק 'קורבו'אזייה'V.S.O.P.  – Courvoisier 1 ליטר 219 שקל. באתר גם קו מוצרי Exclusive Brands בהם 'קאריבנה סול – Caribana sol' – רום איכותי מברבאדוס, ו'חילה טקילה' – Gila tequila' ממקסיקו.

שיבאס רויאל סאליוט

הבעלים של האתר היא 'FALIC GROUP' – חברה ותיקה בתחום השיווק והמכירה של משקאות אלכוהוליים בעולם. החברה מתמחה ביבוא, שיווק ומכירה של משקאות אלכוהוליים. לאון פאליק, הבעלים של PANECO.COM: "בתקופה בה כולם מדברים על יוקר המחיה במדינת ישראל, רציתי להבהיר שגם בתחום האלכוהול אפשר להרוויח בלי להיות חמדן. הצרכנים הישראליים יכולים ליהנות אצלנו מרכישת מוצרים אלכוהוליים מקוריים ואיכותיים במחירים הזולים בישראל ועם שליח שיגיע עד הבית ללא תשלום נוסף. אני בטוח שכניסת PANECO.COM לשוק האלכוהול בישראל תביא להוזלת מחירים בתחום." PANECO.COM הינה החנות האינטרנטית הראשונה של FALIC GROUP, ובכוונתם לפתוח אתרים דומים בתקופה הקרובה במדינות נוספות בעולם.

הרכישה מתבצעת באופן מוגן ומאובטח באמצעות כרטיס אשראי או חשבון PAYPAL. פרטים ותמיכה: 1700-70-22-32. מייל support@paneco.com.

מאת חיים מידן

בשוֹרה כפולה: מסעדה חדשה ומצויינת לחובבי הגורמה. מסעדה חדשה ומצויינת לשומרי הכשרות. עוד לא סעדתי במסעדה. אז מניין אני יודע שהיא מצויינת? מזה שאני מכיר את שף ויקטור גלוגר,
ומזה שאני מכיר את מלון 'הילטון' תל-אביב.

שילוב סגנונות הילטון-קלואליס. צילום, בר שריר

שף ויקטור גלוגר ממסעדת 'קלואליס' חגג את פתיחת מסעדת האחות הכשרה ב'הילטון' תל-אביב. 'קלואליס הכשרה' מחליפה את מסעדת 'המלך שלמה' הזכורה לטוב, אשר נסגרה אחרי 50 שנה. 'קלואליס הכשרה' באה במקום 'המלך שלמה' הן במיקומה והן כמסעדת הדגל של מלון הדגל של תל-אביב.

חוויה גסטרונומית לשומרי כשרות

'קלואליס' קרויה בשמן של שתי בנותיו של השף גלוגר קלואי ואליס. היא נחשבת כבר יותר עשור לאחת ממסעדות השף המוערכות בישראל, ושומרת היטב על רמתה כמו גם על מעמדה. ויקטור גלוגר מוביל ביצירתיות מוקפדת, מטבח המשלב אלמנטים צרפתיים קלאסיים וים-תיכוניים, עם חומרי גלם נדירים שזוכים לטיפול אינטליגנטי אך פשוט ומעולה.

שף ויקטור גלוגר, "אנחנו רוצים לאפשר לקהל שומרי הכשרות חוויה גסטרונומית ייחודית, לצד שירות בלתי מתפשר, וחווית היוקרה של הילטון. אני אוהב את האתגר של שילוב יצירתיות, חומרי גלם

פילה בקר בגריל ברוטב ציר בקר ויין אדום על רושטי תפוח אדמה וירקות. צילום, בר שריר

יוצאי דופן, איכות וכשרות הוא לכאורה בלתי אפשרי, אבל אני משוכנע שהקהל הרחב יסכים איתנו כי הבלתי אפשרי הוא אפשרי בהחלט."

הכל יודעים שכשרות ומטבח גורמה עילי זה אוקסימורון. תרתי-דסתרי בלשון הקודש הכשרה. אבל לגלוגר זה רק מחדד את היצירתיות ומפיק ממנו את מיטב כשרונו. שלא לדבר על כך שיש מנות רבות אשר חוץ ממשגיח כשרות, אין כל הבדל בינן במסעדה כשרה או לא.

חיפשנו שותפים ראויים

חלק מן המנות שהביא לגלוגר תהילה מקצועית והצלחה עסקית עומד בקריטריון הזה: קרפצ'ו בר-ים, סלט חצילים קלויים עם צ'יפס חציל, בלוטין (ballotine) דג דקר ממולָא בדוּקסֶל (duxelles). אין בם דבר העומד בסתירה לדרישות הכשרות מלבד המשגיח. ואכן, הן מוגשות במסעדה החדשה. לצידן עוד מנות מ'קלואליס' הקלאסית, המוכנות על פי הילכות הכשרות, כמו צלע טלה בצלייה איטית וכמובן הטאג'ין הנודע של 'קלואליס'.

"אנחנו גאים על הבחירה של 'קלואליס' להפעיל מסעדה כשרה במלוננו בתל-אביב," אומר רוני פורטיס, מנכ"ל מלונות הילטון בישראל. "במשך תקופה ארוכה חיפשנו שותפים ראויים, שיציעו לאורחינו תפריט כשר לאניני הטעם. מצאנו בשף גלוגר את האדם הראוי לנצח על מסעדת היוקרה החדשה של הילטון תל-אביב, ואנחנו גאים בכך שגם הוא בחר בנו."

במסעדה כ-50 מקומות. היא פתוחה בימים א-ה 19:00-23:30, למעט בחגים. להזמנות: 03-5202023.

קרפצ'יו דג ים עם חציל צרוב, קרם חציל שחור, זרעי עגבניות, ראשד ושמן זית מעושן. צילום, בר שריר