מאת יעקב שקד

צילם, דימה ולרשטיין

לפני עשרים שנה, בהיותי העורך הראשי של 'סיגאר – מגזין החיים הטובים', נפגשתי לראשונה עם צפניה ברזילי. ישבנו במלון 'הילטון', עישנו סיגרים משובחים, שתינו יין, והוא התייעץ איתי בעניין שוק הסיגרים בישראל, מהותו של חובב הסיגרים הישראלי, ויבוא סיגרים לארץ ושיווקם. הוא סיפר לי שאינו מתכוון לדרוך על הבהונות של יבואני הסיגרים הספורים שהיו אז בישראל ולהתחרות על השוק המוּכָּר. הוא החליט ללכת על משהו פחות מוכר, ולגוון את ההיצע בארץ עם סיגרים משובחים מניקראגוָ'ה. אני, שמחבב אנשים רציניים וסיגרים רציניים, שמחתי אישית והענקתי לו את ברכת הדרך. וזה הצליח לו. זה הצליח לו למשוש לבב כל חובב סיגרים ישראלי, וכל תייר חובב סיגרים המבקר בישראל. כעת אנו, חובבי הסיגרים בישראל, שמחים בשמחתו ובשמחת משפחת ברזילי, כשהם חוגגים מלאת עשרים שנה ל'לה קאסה דל סיגר' La Casa Del Cigar.

הַכֹּל לַכֹּל

בעשרים השנים האלו נקלטו הסיגרים הניקראגוֶ'נטיים היטב בישראל והפכו לחלק אינטגרלי מענג בפורטפוליו של חובבי הסיגרים. בשנותיהם הראשונות התמחו יצרני הסיגרים בניקראגוָ'ה בעיקר בסיגרים מלאי גוף ומלאי גוף מאוד, שהתאימו בעיקר לחובבי סיגרים מנוסים. עם השנים הם "התרככו" בעניין וכיום יש היצע מרהיב של סיגרים ניקראגוֶ'נטיים משובחים במגוון עשיר של ויטולות (גדלים) ורמות "גוף":

מתון, מיילד Mild – Light

בינוני, מדיום – Medium

מלא גוף, פוּל, פוּל בודיד – Full Bodied, Full

מלא גוף מאוד, וֶורי פוּל, וורי פוּל בודיד – Very Full Bodied

זה אומר שב'לה קאסה דל סיגר' יכול כל חובב סיגרים למצוא סיגרים שמתאימים לטעם שלו, לחברה שבה הוא נמצא, למשקה או ליין שאותו הוא שותה, לסעודה שסעד ולשעת היום. יש גם אפשרות לבלות במקום זמן-איכות עם סיגר ומשקה, לבד או בחברה, עם שירות מעולה ואווירה ידידותית נהדרת.

'לה קאסה דל סיגר' גם מתאימה לכל, לרבות למתחילים, ואף לסקרנים שרוצים להכיר את הנושא. כאן יכול הסקרן לקבל ייעוץ מקצועי ואדיב, הכוונה לסיגר שיתאים לו, ואף לעשן במקום בנינוחות את "סיגר הבתולין" שלו.

האיש והסיגר

צפניה ברזילי הוא רואה-חשבון במקצועו ובעל תואר ראשון בכלכלה ובמשפטים. הוא עבד בשעתו כ-C.E.O של חברת בנייה, ועישן את הסיגר הראשון שלו בשנת 2000. זאת הוא עשה תוך כדי צפייה  בתוכנית טלוויזיה של 'לונלי פלאנט', שהציגה סרט על ניקראגוָ'ה, אשר הראה מפעל לסיגרים בעבודת יד במנאגוָה הבירה.

צפניה ברזילי

צפניה ברזילי היה מופתע מכך שבניקראגוָ'ה מגלגלים סיגרים בעבודת יד. הוא חשב שסיגרים בעבודת יד – Hecho a Mano – מגלגלים רק בקובה, כי באותה תקופה מכרו בחנויות הסיגרים רק סיגרים קובאניים. באותן שנים עוד לא היה 'גוגל' והאינטרנט היה בתחילת הדרך. זה היה בתחילת דרכו אל העיסוק המסחרי בסיגרים, והתקשורת היתה רחוקה מלהיות קלה ומהירה כמו כיום.

ההחלטה לעזוב את המקצוע ולעשות תפנית חדה בחייו, לפנות לעסקי הטבק והסיגרים, היתה בשנת 2000 כשייסד את חברת צפניה ברזילי בע"מ לה קאסה דל סיגר. ביחד עם אחיו ירו (ירוחם)  הם התחילו לייבא ולמכור סיגרים ממרכז-אמריקה. המותג הראשון שייבאו היה 'קאמורו' (CAMORO). בהמשך החלו ליבא מותגי איכות-עילית כמו 'פרדומו' (PERDOMO) 'סי.איי.או.' (CAO), ו'טוראניו' (TORANO), כשכולם סביב הרימו גבה, תוהים מיהו אותו מטורף שמייבא ומוכר סיגרים מניקראגוָ'ה ולא מקובה.

בלית ברירה, הוביל צפניה ברזילי בישראל את מהפיכת שיווק הסיגרים מהעולם החדש מחוץ לקובה. לצורך זה היה עליו לשווק במקביל גם את המדינות עצמן. את איכות עלי הטבק שלהן, להנהיג שוק חדש, ולפתוח שווקים ומדפים בחנויות לסיגרים שמיוצרים במרכז-אמריקה מחוץ לקובה. הקרדיט מגיע לחברת צפניה ברזילי בע"מ על הצלחתה בכך. זה מזכיר מאוד את מה שנעשה בארצות-הברית כארבעים שנה קודם לכן, כשהוטל בה אמברגו* על הסיגרים הקובאניים, והם פנו לסיגרים שמיוצרים מחוץ לקובה.

באותם ימים לא הכירו בישראל סיגרים מניקראגוָ'ה, הונדוראס ומקסיקו – מה שנקרא "הסיגרים מהעולם החדש". זה לא היה קל. אבל צפניה ברזילי התמיד ועבד בכשרון ובמקצועיות – אירגן אירועי סיגרים וחלוקת סיגרים ללקוחות באירועים שונים בחנויות טבק ברחבי הארץ, כמו גם במלונות דן פנורמה, הילטון, דן אכדיה בשיתוף מגלגלי סיגרים שהובאו במיוחד לארץ לצורך האירועים. הקהל נחשף לסיגרים מהעולם החדש והחל לרכוש אותם בחנויות ברחבי ישראל ובחנויות הדיוטי-פרי.

הביקורים התכופים של צפניה ברזילי במפעלי הסיגרים ובחוות גידול הטבק בניקראגוָ'ה, מקסיקו, הרפובליקה-הדומיניקנית וקובה, איפשרו לו לבחון את ההבדלים ולהכיר את הפרקטיקות השונות והמסורות השונות בייצור סיגרים, להתמקד במותגים המובילים כיום בעולם, וליבא אותם לישראל.

כיום  בבעלות חברת צפניה ברזילי בע"מ שתי חנויות תחת מותג השםLa Casa Del Cigar  'לה קאסה דל סיגר' ברחובות ובראשון לציון. בחנויות אלו נמכרים רק סיגרי המותגים שהחברה מיבאת מניקראגוָ'ה, הרפובליקה-הדומיניקנית, הונדורס, מקסיקו והפיליפינים. החברה לא מוכרת מוצרים של מתחרים. כיום צפניה ברזילי בע"מ מוכרת כ-50% משוק סיגרי הפרימיום ברחבי הארץ.

הדור השני

בנו הצעיר של צפניה ברזילי, צוף בנימין ברזילי, יצא למסע של חודש במפעל הסיגרים של 'פלאסנסיה' באֶסטֶלִי, בירת ייצור הסיגרים של ניקראגוָ'ה. הוא עשה זאת בכדי להוסיף להתמקצע, ולהרגיש מקרוב את התהליך בכל שלבי עיבוד הטבק וגלגול והסיגרים, מה שקידם יבוא של מותגים מובחרים לארץ.

כיום החברה חוגגת 20 שנה, התרחבה ומיבאת סיגרים עבודת-יד סיגרים עבודת-מכונה וסיגרילוס. בעשור החולף התרחבה החברה עוד ליבוא מוצרי עישון במגוון רחב – טבק למקטרות, נרגילה, ניירות לגילגול, נירות קונוסים, מציתים ואביזרי עישון, ומפיצה ישירות לנקודות מכירה כולל חנויות נוחות, סופר מרקטים, חנויות יין ומתנות, בארים ובתי קפה בכל רחבי הארץ, חנויות דיוטי-פרי, וכן נעזרת בהפצה דרך סיטונאים. אפשר לראות את מוצרי החברה בכ10,000 נקודות קמעונאיות ברחבי הארץ. כיום החברה מיבאת כ-20 מותגי סיגרים פרימיום מובילים:

צוף ברזילי

La Aurora

La Flor Dominican

Joya de Nicaragua

Plasencia

Perdomo

Leon Jimenes

SAGA

Alec Bradley

Casa Magna

Quesada

Toreo

PDR cigar

Flores & Rodrigez

Te Amo

Casa Turrent

A.Turrent

SABOR

Oro Del Mundo

Santa clara

Principe

Imperiales

Flor De Filifin

למידע נוסף, כתובות, טלפונים, המבחר המלא, מחירים ועוד, נא להקליק על: http://www.zbcigar.co.il/

—-

* משטר קאסטרו הקומוניסטי העמיד את העולם כולו בסכנה נוראה של מלחמת עולם אטומית, כשהניח לבריה"מ להציב בקובה טילים רוסיים בעלי ראש נפץ גרעיני. העולם כולו רעד אז לנוכח נשק גרעיני רוסי במרחק של 150 קילומטר מחופי ארה"ב, ואמריקה לא יכלה כמובן להסכים לכך. הנשיא קנדי הציב לקובה ולרוסיה אולטימטום: סלקו את הטילים מיד או שתפרוץ מלחמה! והעולם היה במרחק צעד ממלחמת עולם איומה.

למרבה המזל המנהיג הרוסי כרושצ'וב הרוסי מיצמץ ראשון והטילים סולקו. המעשה של קאסטרו היה כה מטורף, נורא ומסוכן לעולם, עד שקנדי הטיל אמברגו מוחלט על קובה ומוצריה. חרף השנים הרבות שחלפו מאז, אמריקה לא מצליחה ולא רוצה להתגבר על המעשה הנורא של קאסטרו, והאמברגו שריר וקיים עד עצם היום הזה.

המשמעות של La Aurora היא השחר, הזריחה. לאחר היעדרות, "זורחים" כעת סיגרי 'לָה אָוְ'רוֹרָה' מחדש בישראל, בזכות היבוא של חברת  הסיגרים 'צפניה ברזילי – לה קאזה דל סיגר'. סיגרי 'לָה אָוְ'רוֹרָה' נמנים עם עילית הסיגרים העולמית בכלל ושל הרפובליקה-הדומיניקנית בפרט. הם כולם ברמת פרימיום, וחלק מהם ברמת סופר-פרימיום. סיגרי 'לָה אָוְ'רוֹרָה' צוברים עוד ועוד פופופלאריות ומיוצאים לעוד ועוד מדינות בכמויות הולכות וגדלות. משכך, לא היה עוד די במפעל הותיק, והייצור עבר לאחרונה לבית חדש, גדול ומודרני יותר שנבנה בטאמבוריל, עיר שהיא מרכז ייצור סיגרים, למרגלות הרי הקורדיירה ספטנטריונל (Cordillera Septentrional), בצפון נפת סנטיאגו.

'לָה אָוְ'רוֹרָה' הוא בית החרושת הותיק ביותר לסיגרים הפועל עדיין ברפובליקה-הדומיניקנית. הוא נוסד ב-1903 על ידי בחור בן 18, אדוָ'ארדו לאו חימנז (Eduardo Leo Jimenes), זמן רב לפני שמהפיכת קאסטרו בקובה, הביאה למדינה זאת יצרני סיגרים רבים שגָּלוּ מארצם. במהלך ארבעת הדורות של גידול טבק לסיגרים, הגיעו במטעי 'לָה אָוְ'רוֹרָה' שבעמק סיבאו (Cibao) – ה"בורדו" של הטבק ברפובליקה הדומיניקנית – לאיכויות משובחות במיוחד, של כל העלים המרכיבים סיגר איכותי – עלי המילוי 'ליחרו' (ligero), 'סקו' (seco), וּווֹלאדו (volado), ועלי האוגד והעטיף. הם גם פיתחו שיטות התססה ויישון מקוריות המעניקות לעלים המפונקים משנה איכות. מהתחלה מִצעָרָה של שישה עובדים, מעסיקה כיום הפירמה כ-1250 אנשי מקצוע.

ל'לָה אָוְ'רוֹרָה' פורטפוליו עב-כרס של דגמים, בשלל ויטולות (גדלים), לכל טעם, נסיון וגיל – החל במתחילים וכלה במפונקים שבחובבי הסיגרים. ככלל, הסיגרים הם בשלים, בחוזק מתון עד מלא אך לא תוקפני, הטעמים נדיבים, אדמתיים, עם נוכחות של קפה, שוקולד, תתי-גוון של מתיקות נסתרת, אגוזיות, תבליניות, אפילו שמצים של קינמון. המבנה משובח, הצורה והגימור יפים לעין הקפדנית, השאיפה היא באיכות שאליה שואפים כל יצרני הסיגרים.

לארץ מיובאים רבים מן הליינים של 'לָה אָוְ'רוֹרָה'. הנה מבחר מייצג:

הטוֹרֶאוֹ הוא לוחם הפרים, שקרוי גם מטאדור. מלחמת פרים, ספרד, מזג לטיני וסיגרים היו תמיד כרוכים זה בזה. כעת מיובאים לארץ סיגרי Toreo, שהם מעין הצדעה ללוחמי הפרים הקשוחים ב"ספורט" שהוצא אל מחוץ לחוק.

סיגרי 'טוראו' הם פרי פרויקט שארך יותר משנתיים. הכל התחיל בפגישה של שלושה מגדולי השמות בתחום הסיגרים בניקראגוָ'ה. איבן פ'אחארדו (Ivan Fajardo), נסטור פלאסנסיה (Nestor Pasencia) וסרחיו טורס (Sergio Tores) נפגשו במטעי הטבק והחליטו לשלב כוחות וידע בכדי לייצר את הטוב שבסיגרים.

100 ניסויים אינטנסיביים

הם בחנו מגוון רחב של עלי טבק מזנים משובחים, מאיזורי גידול שונים, בניצוחו של המאסטר בלנדר איבן פ'אחארדו. אחרי למעלה ממאה ניסויים אינטנסיביים של רקחים שונים בויטולות (גדלי סיגרים) שונות, הגיעו לרֶקָח (blend) שמצא חן בעיני כולם.

צוות של עשרה מטובי הקטאדורס (Catadores) – טועמי סיגרים מקצועיים הבוחנים את איכויותיהם של סיגרים, עישן את הסיגרים, כשהוא מעניק לכל סיגר ניקוד בלמעלה מעשרה תחומים – בהם מבנה הסיגר, ארומה, חוזק, איכות השאיפה וטעמים מובחנים – ואלה שוקללו לכדי ציון כולל. הרְקָחִים תוקנו בהתאם לתוצאות הטעימות , עד לקבלת הסיגרים הרצויים.

סיגרי TOREO, תמונה קבוצתית

מחירים

סיגרי טוראו הם מחוות כבוד לטוֹרֶאוֹס – לוחמי הפרים הספרדיים, שהתמודדו בזריזות ובגמישות מפליאות מול הפּרים – הרים זועמים של שרירי פרא. ספורט מלחמת הפרים היה המבחן האולטימטיבי של גבריות ואומץ. סיגרי טוראו נועדו להנציח זאת.

המותג Toreo מיוצר בבית-החרושת 'פלאסניה' שבאסטלי, בירת הסיגרים של ניקראגו'ה, בעבור LCDC Tabacalera Toreo.

מחירי הסיגרים: גודל 'טורו' – 70 שקל. גודל טורפדו – 60 שקל. גודל רובוסטו – 55 שקל. גודל גורדו – 70 שקל.

תיבות סיגרי 'טוראו' הן בנות 10 סיגרים. סיגרי 'טוראו' מיובאים לארץ על ידי חברת 'צפניה ברזילי', ומוצעים למכירה במקומות המשובחים למכירת סיגרים, ובדיוטי פרי בנתב"ג.

החמישיה הפותחת

ומציג את סידרת סיגרי 'מטרופוליטן הַבָּאנוֹ'

מאת יעקב שקד

רבים מחובבי הסיגרים מכירים את חנות הסיגרים 'נאט שרמן' שבמנהטן. רבים עוד יותר מכירים את סיגרי 'Nat Sherman', כי הפירמה הזאת אינה רק חנות-מועדון קלאסית מאז 1930, אלא גם נמנית עם המכובדים שביצרני סיגרי פרימיום משובחים.

ל'נאט שרמן' לַיין סיגרים קלאסי בשם המותג 'מטרופוליטן' (Metropolitan), המיוצר כבר עשרים שנה וממשיך להיות ליין מוביל גם כיום. סיגרי סידרת 'מטרופוליטן' הם בחוזק מיילד-מדיום ועשויים, ככלל, מעלי טבק דומיניקניים ובסגנון "העולם הישן". כעת הם החליטו להרחיב את הפורטפוליו של המותג הזה עם סיגרים מלאי-גוף יותר, שיתאימו לטעם הנוכחי של חובבי סיגרים רבים בעלי טעם מתוחכם. הם פיתחו את סידרת 'מטרופוליטן הַבָּאנוֹ' (Metropolitan Habano).

סיגרי סידרת 'מטרופוליטן הַבָּאנוֹ' הם המצטרפים החדשים. סיגרי הסידרה החדשה עשויים מרֶקָח (blend) בסגנון "העולם החדש" שמקורו בניקָרַאגוָ'ה, והם בחוזק מדיום-פוּל (medium-full). סיגרי הסידרה מיוצרים בניקָרַאגוָ'ה. כל העלים שמהם מורכבים הסיגרים – המילוי, האוגד והעטיף – הם ניקראגוֶ'נטיים. עלה העטיף הוא מזן 'הבאנו סיד' (Habano seed). סיגרי סידרת 'מטרופוליטן הבאנו' באים בחמש ויטולות (מידות): רובוסטו קצר (Short Robusto) – 4.5 על 54; רובוסטו פינו (Robusto Fino) הקרוי גם קורונה אקסטרא – 5 על 46; רובוסטו (Robusto) – 5.5 על 56; טורו (Toro) – 6 על 52; גורדו (Gordo שמן) – 6 על 60. כל הגדלים באים בתיבות בנות 18 סיגרים.

בכורת הסידרה היתה השנה בתערוכת הסיגרים הגדולה והחשובה בעולם IPCPR (International Premium Cigar & Pipe Retailers) שנערכה הפעם בלאס-ווגאס. סיגרי הסידרה הם מלאי גוף יותר מן הסדרות האחרות של 'נאט שרמן', כמובן, זהו אחד המאפיינים של טבק הסיגרים הניקָרַאגוֶ'נטִי ושל סיגרי ניקָרַאגוָ'ה ככלל. סיגרי 'מטרופוליטן הבאנו' הם עזי טעם יותר, מעמיקים יותר, עשירים יותר בארומות טעימות. המבנה של הסיגרים משובח, כיאה ליצרן עילית. הבעירה אחידה, והשאיפה מצויינת.

לדברי מייקל הרקלוץ (Michael Herklots) מ'נאט שרמן', ארך פיתוח המותג החדש למעלה משנה של טעימות והתאמות, עד להשגת הרֶקָח המשובח שמילא בנדיבות אחר התקוות. מוסיף לכך צפניה ברזילי מ'לה קאזה דל סיגר' – היבואנים של סיגרי 'נאט שרמן' ושל סיגרים מניקראגוָ'ה בכלל – "ה'מטרופוליטן הבאנו' זכה להצלחה רבתי בתערוכה. כמעט כל יבואן ומפיץ השתדל להזמין מהם. לשמחתנו הצלחנו להשיג כמות נאה של הסיגרים המיוחדים האלה, והם נמצאים בחנות הראשית שלנו ברחובות, כמו גם בחנויות סיגרים משובחות וכמובן שבדיוטי פרי. מלבד אלה קיים אצלנו גם ההיצע הקלאסי של סיגרי 'נאט שרמן'. כל חובב סיגרים רציני יודע עד כמה הסיגרים האלה משובחים, ושיש במבחר סיגר לכל אחד ולכל טעם."

הליינים הקלאסיים של המותג 'מטרופוליטן' – קונטיקט ומאדורו – עשויים מטבק דומיניקני עם עטיפי קונטיקט. הם מיוצרים על ידי בית-החרושת 'קֶסָאדָה' (Quesada Cigars) שברפובליקה הדומיניקנית. סיגרי ה'מטרופוליטן הבאנו' מיוצרים על ידי הפירמה 'פלאסנסיה' (Plasencia Cigars S.A.) בבית החרושת שלהם בניקראגוָ'ה. צפניה ברזילי הוא גם היבואן של סיגרי שתי הפירמות האלו.

Puro Sabor Festival 2016

מאת חיים מידן

פסטיבלי סיגרים בינלאומיים הפכו למנהג מענג בעבור אנשי הבראנז'ה וחובבי סיגרים מכל העולם. יש כיום פסטיבלי סיגרים בקובה, ברפובליקה הדומיניקנית, בסין וגם בארץ הסיגרים המובהקת ניקראגוָ'ה. הפסטיבל הניקראגוֶ'נטי נקרא 'פּוּרוֹ סָאבּוֹר' (Puro sabor), דהיינו טעמו של סיגר משובח. 'לשכת איגוד הטבק של ניקראגוָ'ה' ערכה השנה את פסטיבל 'פּוּרוֹ סָאבּוֹר' החמישי, של מה שהפך להיות מסורת מהנה מאוד. הפסטיבל נפתח בבירת ניקראגוָ'ה, מנגואה. "נציג ישראל" בפסטיבל היה צפניה ברזילי מ'לה קאזה דל סיגר', שהוא היבואן של מרבית הסיגרים המוזכרים כאן בכתבה.

צפניה ברזילי וידידות

הפסטיבל הינו חגיגה של תרבות תעשיית הסיגרים והטבק. היקף התעשיה גדל יפה בשנים האחרונות בניקראגוָ'ה. בפסטיבל השתתפו גם השנה חובבי סיגרים מכל העולם. מספר חברות הסיגרים המשתתפות גדל השנה ל-24 לעומת 16 בפסטיבל אשתקד. 480 חובבי סיגרים ואושיות סיגרים וטבק מהתעשיה בניקראגוָ'ה השתתפו בסעודת הגאלה החגיגית שחתמה את הפסטיבל.

תחושה מיוחדת של ביחד

צפניה ברזילי וניק פרדומו

נעדר מהפסטיבל השנה היצרן 'Tabacalera Perdomo' הנחשב למספר אחד במגלגלי הסיגרים בניקראגוָ'ה, ומעסיק בבית-החרושת באסטלי כ-5000 עובדים. ניק פרדומו (Nick Perdomo) נשיא Tabacalera Perdomo עשה השנה סיורים לחובבי הסיגרים במהלך כל חודש ינואר. הסיורים נערכו בחוות פרדומו, במפעל הסיגרים, במפעל עיבוד עלי הטבק, ובמפעל ייצור תיבות הסיגרים הנעשות כולן מעץ ארז ספרדי (Spanish ceder). הסיורים נערכו במקצועיות, והקיפו את תחומי הסיגרים למן הזרע ועד לגילגול הסיגר ואריזתו. המשתתפים סיירו ברחבי מפעל פרדומו, חוֹוִים ולומדים מקרוב את תעשיית הסיגרים.

קבלת האורחים וההרשמה התבצעו במלון 'קראון פלאזה', וכל אורח קיבל תרמיל נאה ממולא בדברים טובים ובמתנות ואיתו גם תיבת היומידור כתומה, גדושה ב-32 סיגרים מובחרים של המותגים המשתתפים בפסטיבל. התיבה והסיגרים יוצרו במיוחד לאירוע. החגיגה עצמה נפתחה בערב באגם מנאגוָ'ה, על סיפון ספינת המעבורת הרחבה 'Momotombito', במסיבה, כיבוד ובאר חופשי. בנוגע לסיגרים, היה פה חידוש: לכל המשתתפים ניתן סיגר זהה, והם התבקשו לעשן אותו בו-זמנית. מעבר לניחוח האחיד והייחודי שנישא באויר, העניקה החוויה הזאת גם תחושה מיוחדת של ביחד. כך עישנו כולם ונהנו יחדיו מכל הסיגרים של הערב, שלכל אחד ואחד מהם קדם הסבר ותיאור מפורט שלו.

למחרת התייצבו כולם לעבודה, סיור בבית-החרושת לרוּם 'פלור דה קניה' (Flor de Caña – פרח קנה-הסוכר) שבצ'יצ'יגאלפה (Chichigalpa), ולאחריו סדנת "זיווג" בין סיגרים לרום בן 18 שנה, בו נבחר הרום עם סיגר 'אוליבה' (Oliva) לזוג המצטיין. זה נמשך בהצגה מרהיבה של סוסי הטיפוח מחוות 'אל רוסאריו' (El Rosario). החגיגה נמשכה בערב נהדר במרכז הכנסים של המלון – ארוחת ערב, באר חופשי, תזמורת חיה, ושפע גדול של סיגרים מכל היצרנים המאוגדים ב'איגוד יצרני הטבק של ניקראגו'ה'.

נוסעים לאסטלי

היום השלישי הוקדש לאסטלי (Esteli), הבירה האמיתית של תעשיית הסיגרים הניקראגוֶ'נטית. נסיעה ארוכה לצפון המדינה. ארוחת הצהריים הוגשה בחוות הסיגרים של 'רוקי פאטל' (Rocky Patel) אחד מטובי יצרני הסיגרים. שעות אחר הצהריים הוקדשו לסיורים בבתי חרושת, אסמי ייבוש עלי טבק, אסמי התססת עלי הטבק, וגאלרות – היכן שמגלגלים את הסיגרים. בערב, נשף לבן, בו כולם לובשים לבן ונהנים ממוזיקה, באר משקאות פרימיום וכל הסיגרים ששואפים להם.

מטע טבק לסיגרים של 'פלאסנסיה'

היום הרביעי נפתח בפירמה 'פלאסנסיה' (Plasencia), משפחת פלאסנסיה, נסטור האב והבן והאחים פלאסנסיה אירחו את המשתתפים. איש לא נותר אדיש במטע הטבק לנוכח העלים הנהדרים בצבע ברקת בריא, על שיחי טבק בגובה קומת אדם, מוכנים לקציר, ולצאת לדרך הארוכה להפוך לסיגרים משובחים. אחרי אירוח בביתו הפרטי של נסטור פלאסנסיה האב לכיבוד משביע, הגענו ל'חוֹיָה דה ניקארגוָ'ה' (Joya de Nicaragua) – בית-החרושת הוותיק ביותר באסטלי. חואן מארטינז (Juan Martinez), הבעלים, קיבל את פני אורחיו בלחיצת יד אישית, וליווה אותם בסיור מקיף בבית החרושת.

פאנל המומחים

אחד משיאי הפסטיבל היה פאנל שאלות ותשובות ושיחת ידענים עם אחדים מגדולי המומחים בעולם בתחום סיגרי הפרימיום. מאוד  מענג היה להאזין לשיח האינטליגנטי בין המקצוענים למשתתפי הפסטיבל, שגם הם אינם קוטלי-קנים מבחינת הידע שלהם. כולם השכילו מכולם. היתה הסכמה כללית באשר להיותה של נקראגוָ'ה מקום מצויין לגידול טבק לסיגרים. מי ששאל על כך, נענה כי סיגרים קובאניים אינם מהווים תחרות מסוכנת למי שאינו מנסה לייצר סיגרים "כמו קובאניים". נתונים שסופקו מורים כי: באסטלי יש 51 יצרני סיגרים והיא העיר עם אחוז התעסוקה הגבוה בניקראגו'ה אחרי מנאגוָ'ה. ענף הסיגרים מספק כ-33,000 משרות. ענף ייצור הסיגרים גדל במדינה בהתמדה. 80% מן הסיגרים מיוצאים לארה"ב. סיגרים וטבק נמנים עם 5 מוצרי היצוא המובילים של ניקראגוָ'ה – בקר, זהב, קפה, סוכר, סיגרים.

נשף הסיום היה אקורד סיום מתאים לפסטיבל 'פורו סאבור' המאוד מוצלח הזה. הוא נערך על ידי הצוות של בית-החרושת 'דרוּ אסטייט' (Drew Estate) ושיקף נאמנה את הנאת המשתתפים מן הפסטיבל המהנה והמעניין. במסגרת הנשף נמכר במכירה פומבית היומידור מצוייר ידנית על ידי צייר מקומי, ב-6,600 דולר, כולם תרומה לקידום תוכניות הלימודים בבתי-הספר המקומיים של אסטלי.

סיגר פרימיום חדש בישראל

צפניה ברזילי הוא אושיית סיגרים בישראל. הוא נסע לרפובליקה הדומיניקנית למסע רכש ושב עם אוצר קטן

מאת יהושע בן עזרא

רואה-החשבון צפניה ברזילי הוא אושיית סיגרים בישראל. במסגרת 'לה קאזה דל סיגר', הוא מייבא סיגרים מניקראגוָ'ה, מהונדורס, ממקסיקו, מן הפיליפינים ומן הרפובליקה-הדומיניקנית. מן הרפובליקה הוא מייבא ומפיץ את המותגים 'קאסה מאגנה' (Casa Magna), 'לה פלור דומיניקנה' (La Flor Domenicana) ו'קסאדה' (Quesada). אל אלה מצטרף כעת סיגר פרימיום חדש – ה-PDR.

אל הסיגר הזה הגיע ברזילי אחרי שבחן מרחוק, בדק, שמע דיעות והמלצות, נסע, ושב עם האוצר הקטן. סיגר בוטיק משובח, העשוי ידנית בטכניקה שכמעט פסה מן העולם.

ישבנו בלאונג' הסיגרים הנעים 'לה קאזה דל סיגר' של החברה ברחובות, נהנינו מסיגר PDR קאניונאסו (Cañonazo) גדול תרתי-משמע, וצפניה סיפר לי על נסיעתו אל הסיגר הזה, לסנטיאגו – בירת הסיגרים של הרפובליקה-הקומיניקנית.

נותרו רק הטובים והחזקים ביותר

נחתתי בסנטיאגו בשלוש אחר-הצהריים. היה יום שימשי נאה קצת חם. לא משהו שעלול להעיק על ישראלי. סמואל אוריאך (Samuel Oriach), המנכ"ל, כבר המתין לי בנמל-התעופה 'סיבאו' (Cibao). הוא אסף אותי ישירות למפעל הסיגרים בטאמבוריל (Tamboril), לפגישה עסקית עם אַבֶּה פלורס (Abe Flores).

טאמבוריל היא עיירה חקלאית בצפון מזרחה של פרובינציית סנטיאגו, למרגלות הרי קורדיז'רה ספטנטריונל (Cordillera Septentrional). בתקופת ה"סיגר בום" בסוף האלף הקודם ובתחילת האלף הנוכחי, היו כאן – כמו במקומות רבים ברפובליקה – עשרות בתי-חרושת לסיגרים, ומטעים נרחבים של טבק לסיגרים. עם שוך הבום נסגרו רובם, ונותרו רק הטובים והחזקים ביותר. כיום יש בטאמבוריל רק מפעלים ספורים, בהם 'PDR'. הוא שייך לאבה פלורס ונקרא, כראשי-תיבות, על שם מחוז פינאר דל ריו של קובה, איזור גידול הטבק הטוב בעולם.

אבה הוא איש אנרגטי, גילו בסביבות ה-50. הוא נוצרי, נצר לשפחה יהודית שהגיעה לרפובליקה-הדומיניקנית לפני יותר ממאה שנה והשתקעה בה.

ישבנו במשרדו של אבה. לקחתי סיגר מן ההיומידור האלקטרוני הגדול שבחדר. מתוך שפע הסיגרים בחרתי ברובוסטו 'פלורס אי רודריגז' (Flores y Rodriguez). היה זה סיגר דומיננטי, בעל  שאיפה מושלמת. נהניתי ממנו עם ספלון קפה טוב, והנה אני כבר לא עייף אחרי טיסות של יותר מ-24 שעות באוויר.

טכניקת גלגול עתיקה

"לא פלא שהשאיפה היתה מושלמת," מסביר ברזילי, "הסיגר עשוי בטכניקת אנטובר (entubar). זאת היא טכניקת עשיית סיגרים ידנית, אשר בה לא אוגדים את עלי המילוי זה על זה, אלא מגלגלים אותם לצינורות דקים ואוגדים אותם כך בעלה האוגד. הטכניקה הזאת היתה נפוצה לפני שנים, כאשר עלות כוח האדם בייצור הסיגרים היתה זניחה. היא מסובכת, דורשת מיומנות רבה ואורכת זמן רב יותר מאשר הטכניקה המקובלת. אבל כך מובטח שהסיגר יהיה בעל שאיפה שאין כמותה.

הסיגר היה עשוי מבלנד של עלי טבק: 'הבאנו ווּאלטה אבאחו' (Habano Vuelta abajo) הגדל ברפובליקה-הדומיניקנית, טבק ברזיליאני – מדינה שעלי הטבק שלה לסיגרים זוכים ליותר ויותר כבוד בתחום, ועלי טבק נִיקָרָאגוֶ'נטִיים הידועים באיכותם מזה שנים.

אלו מותגי סיגרים מייצרים ב-PDR?

אבה פלורס סיפר לי כי המותג הראשון שהם גילגלו היה '1878 PDR'. כיום הם מגלגלים ארבעה בלנדים שונים תחת שם המותג הזה. עוד מותגים שלהם הם 'פלורס אי רודריגז' (Flores y Rodriguez); 'סמול באץ' רזרב' (Small Batch Reserve) בשני בלנדים; 'אַ. פלורס'; '1878 PDR'; 'AFR-75'; ו-'A Crop'.

moja (לחלוחַ) לעלי הטבק המשובחים לפני גלגולם לסיגרים

הקפה נגמר והוזמנתי לסיור בבית-החרושת, סיירנו ואבה תאר את הסגנון המיוחד של PDR: הם משתמשים במפעל, כמו גם ביצירת הבלנדים של הסיגרים השונים, במסורות ייצור קובאניות, אבל במסגרת של מפעל בוטיק מודרני.

במפעל שולט הצבע הכחול, מה שמשרה רוגע. המפעל מרווח, והייצור מאורגן היטב. כולם עסוקים, וקצב העבודה מהיר. האוויר מלא בניחוחות הנעימים של עלי הטבק והסיגרים. אני תורם לניחוחות מן הסיגר העַשֵן שבידי ומאזין לדברי אבה, שחייו סובבים סביב הסיגרים שלו.

הסדר והאירגון ניכרים בכל. משלב מיון עלי הטבק ועד לגילגולם לסיגרים. הטכנולוגיה קלאסית. העלים עוברים תהליכי יישון, ואז תהליך מואץ של תסיסה. תשומת לב מיוחדת מוקדשת באופן טבעי לעלי העטיף, ותסיסתם מתבצעת בדוד מיוחד שנבנה לצורך זה. מכונה לבדיקת איכות השאיפה של הסיגר מדמה עישון במצב אמיתי על ידי הפעלת לחץ אוויר. מבקרי האיכות מסתובבים בין המחלקות השונות, מוודאים שלא יפול פגם באיכותו של אף סיגר. בצד אחד ממיינים את הסיגרים ובצד השני לשים את עלי הטבק כמו שלשים בצק. הלישה של הטבק נעשית על עלה העטיף בכדי להעניק לו גמישות.

בין כה וכה ירד הערב. הספקתי לנוח מעט ואז נפגשנו לארוחת ערב. היה זה במועדון סיגרים הנמצא במבנה היסטורי ובו פועלת גם רוטארי בסנטיאגו. לאחר הארוחה ישבנו בנינוחות ועישנו סיגר נוסף, הפעם 'Small batch'. סיגר מעולה שאיפה חלקה, עם טעמים של אדמה ואגוזים קלויים. הטעמים השתלבו היטב עם רום 'בארסלו' (Ron Barceló ) משובח. היה לי ברור, שאת הסיגרים האלה אני הולך להביא לארץ ולשתף את חובבי הסיגרים ביצירותיו המשובחות של אבה.

ביקשתי מצפניה קצת מחירים.

PDR 1878, רובוסטו, 50 שקל

PDR 1878, 60/60, 64 שקל

PDR סמול באץ', רובוסטו, 59 שקל

PDR סמול באץ', 60/60, 85 שקל

Flores y Rodriguez, רובוסט, 45 שקל.

Flores y Rodriguez, קאניונאסו (cañonazo), 55 שקל

PDR פלורס גראן רסרבה, האף קורונה, 5 סיגרים, 150, שקל

Flores y Rodriguez 10 אניברסאריו, וַ'ייד צ'רצ'יל, 75 שקל.

5 סיגרי רובוסטו בתיבת שי, 300 שקל.

החנות, שהיא גם לאונג' סיגרים נמצאת ברחובות, רח' רמז 61, טל:08-9471685. http://www.zbcigar.co.il.

לה קאזה דל סיגר ברחובות