היינות הלבנים מיקב 'ז'וֹזֶף דרוּאָן', בּוּרגוֹניְה

מאת חיים מידן

צילומים אסף לוי

חג שבועות יהיה חגיגי וטעים מאוד עם יינות הפרמיום הלבנים של יקב 'ז'וזף דרואָן' (Maison Joseph Drouhin), מפלך היין המשובח בּוּרגוֹניְה (Bourgogne), צרפת. שני השמות העיקריים שיש לזכור בעניין יינות בּוּרגוֹניְה הלבנים הם שרדונה ואליגוטה. אלה הם היֵינָבים הלבנים העיקריים המטופחים כאן, ומהם עשוי רוב יינותיו הלבנים של הפלך. הנה מבחר יינות לבנים:

ז'וזף דרוּאָן בּורגוֹניְה אליגוטה

היין עשוי מ-100% יֵינָבי 'אליגוטה' (Aligoté), מזני היֵינָב האופייניים וההיסטוריים של בּוּרגוֹניְה. לאחר התסיסה היין עובר ביגור של 5-7 חודשים במכלי נירוסטה.  התוצאה – יין "ירקרק", פלינטי (flinty), רענן וגָרִיס (crisp). היין מעניין, לא שיגרתי לטובה, יבש כמו מדבר עם חמצוציות נעימה ואשכוליתית. מומלץ כי הוא טעים  וגם בכדי להכיר יֵינָב פחות שגור בישראל. 85 שקל.

ז'וזף דרוּאָן לאפורה לבן – LaForêt

יין שארדונה של בּוּרגוֹניְה. היין התיישן בחלקו במכלי נירוסטה וחלקו האחר בחביות עץ אלון משומשות. התוצאה – יין פשוט למדי ונגיש לכל, חמצוצי וּוַנִילִי עם עץ קלוש, חמאתי-מה. מתאים ללוות אוכל קליל ולא מורכב, עם דגש על בשר עופות. 13% אלכוהול. שִיהוּי (finish) נאה וממושך, המותיר חך נעים. 75 שקל.

ז'וזף דרוּאָן שָׁאבּלִי – Chablis

'שאבלי' נמנה עם שמות המותג הפלכיים (AOC) המכובדים ביותר בעולם היין. יינות שאבלי עשויים על טהרת יֵינָבי 'שארדונה' (Chardonnay). ליקב 'ז'וזף דרוּאָן' אחוזה בשם 'ווֹדון' בכפר שאבלי, ובה מיוצרים היינות בשיטות ייצור אורגניות וביו-דינאמיות. מוצעים שני יינות:
Drouhin Vaudon Chablis 'דרואן ווֹדוֹן' שאבלי'. 110 שקל.
Drouhin Vaudon Chablis, Reserve de Vaudon 'שאבלי רזרב דה ווֹדוֹן'. 130 שקל. חַצבּוּק – 375 מל. 75 שקל. יין מרשים, מעודן עם עץ הניכר בקושי. פירותי, מינרלי. 12% אלכוהול. היין בעל כושר התיישנות מרשים ליין לבן.

שני היינות מתאימים להישתות בפני עצמם, כאפריטיף. הם גם אידיאליים לליווי דגים ופירות-ים – צדפות, שרימפ, לובסטרים וסרטנים למיניהם, והולכים יפה גם עם גבינות מחלב עיזים, ועם עוגות גבינה.

ז'וזף דרוּאָן פּוּיִי פי'סה – Pouilly-Fuisse

'פּוּיִי פי'סֶה' הוא שם מותג פלכי (AOC) הנמנה עם המכובדים בעולם היין. היין עשוי על טהרת יֵינָבי שרדונה מכרמי הכפרים פויי ו-פי'סה, שבאחד האזורים הדרומיים ביותר בבּוּרגוֹניְה. היין מעולה מורכב וגָרִיס (crisp), עם חך "מלא" בעל חמצוציות טובה. ניכרים טעמים לימוניים עם תפוח ירוק, שקדים ואפרסקים. 13% אלכוהול. 190 שקל.

ז'וזף דרוּאָן קורטון שרלמאניְה גראן' קרי' 2014

Joseph Drouhin Grand Cru Corton Charlemagne 2014

יין משובח מקוֹט דו בּוֹן (cote de beaune) מחֶלקת שרלמאניְה, אחת החלקות המהוללות בפלך בּוּרגוֹניְה. 100% יֵינָבי שרדונה שנבצרו בבציר ידני בארגזים קטנים, מוינו בקפידה, ועברו סחיטה פנאומטית עדינה ואיטית. היין נעשה רק מן הנֶגֶר החופשי (vin de téte, free run), שהוא המשובח ביותר. הנֶגֶר עבר שקיעה (débourbage) – תהליך בייצור יין לבן, בו מאפשרים למוצקים ולחומרי-רחף לשקוע מעצמם לתחתית המכל, ואז הועבר לחביות עץ לתסיסה אלכוהולית ומאלולקטית, וליישון של 12-15 חודש. צבעו מרהיב – סחרר אותו באיטיות בגביע ותראה gold in motion, וגונו הזהוב יעמיק עם השנים. היין מינרלי יפה, ומאוזן למדי חרף גילו הצעיר. 13.5% אלכוהול.

בגיל ארבע היין הזה הינו עדיין ינוקא, ויכול להתיישן עד 30 שנה. מומלץ לקנות, ולא לשתות. בעוד עשר שנים היין הזה יהיה שונה מאוד מכפי שהוא היום וגדולתו תהיה ניכרת בו. 1,030 שקל.

בדרך אגב, שרלמאניְה הוא קארל, או שארל, הגדול, מן הידועים שבמלכי אירופה בימי הביניים. ברור שהעילג הישראלי המצוי מעלג את שמו לשרלמן, שזה משהו כמו שרלטן. אבל השם הנכון של המלך, של החלקה, ושל היין הוא שַרלְמָאניְה.

היקב והיבואן

יקב Maison Joseph Drouhin נוסד ב-1880 בבירת היין של איזור בּוּרגוֹניְה, בּוֹן (beaune), במרכז העיר העתיקה. היקב הוא בבעלות המשפחה ובניהולה זה דור רביעי, ובקרוב הדור החמישי, מה שיהפוך אותו ליקב האיכות הכי יציב בעולם. במשך השנים, הקפידה המשפחה להרחיב את הכרמים שברשותה, ולרכוש חלקות משובחות בלבד, בעיקר חלקות גרון' קרי' ופּרוֹמייֶה קרי' (Premiers Crus). בבעלות היקב 730 דונם של כרמים, והוא מייצר יין מ-90 חלקות שונות. 'דומֶן ז'וזף דרואן' נמנה עם המוערכים והנמכרים ביותר, ויינותיו מפארים את תפריטי היין של מסעדות טובות ברחבי העולם. ל'דומֶן ז'וזף דרואן' מכירות של כ-300,000 קרטונים בשנה, ביותר ממאה מדינות ומגוון של 135 יינות.

'החברה הסקוטית' נרכשה לפני כארבע שנים על ידי קבוצת 'טיב טעם' שמיזגה את פעילותה לתוך חברת הבת 'ישרקו'. על ידי כך הרחיבה את מגוון המשקאות והיינות שהיא מציעה בסניפיה, בחנויות ובמסעדות.

לקנות בחנויות רשת 'טיב טעם', בחנויות יין, ובמסעדות.

של יקב '1848'

מאת יהושע בן עזרא

יקב הפרימיום '1848' השיק יין איכות חדש לרגל חג-הפסח הבא עלינו לטובה – מרלו 2012 דור 7.

זהו יין מענג. רך ומתמסר. כבר קרוב לשיאו כעת, לשתיה של חוויה מרלואית טובה בפני עצמו, כמו גם לליווי בשרים עשירים ומשובחים ותבשילי קדרה ניחוחיים. אני יכול לדמיין לי אנטרֶקוט עסיסי שהמרלו הזה אוכל אותו בנחת ביחד איתי. ה'מרלו 2012 דור 7' הוא יין קלאסי של אקלים סובטרופי, והדבר בא לידי ביטוי בכל מולקולה שלו. הוא "חם", הטאנינים שלו רכים ומוסיפים עניין ועומק, הוא בנוי היטב, מאוזן יפה וטעים מאוד. צבעו בגביע כהה, כמעט אטום, הכי ייני שיש, עם שוליים ארגמניים קלאסיים. היין פירותי ומביא לחך פירות גרגריים סגולים כמו פטל ואָסנה עם שזיף סגול, שמץ ציפורןן ונגיעת מוקה. חרף האלכוהול הגבוה, גופו קל יחסית, מה שמקל על שתייתו בהנאה, גם ללא ליווי של אוכל. בחך נותר שיהוי ארוך של כעשרים קוֹדאלי (caudalie) – יחידת מידת משך השיהוי של יין בחך אחרי שנבלע. יחידת קודאלי אחת מִשׁכָה שניה אחת.

היין יהיה טוב גם בשנה-שנתיים הקרובות. עם אלכוהול בגובה העננים של 15% וחומציות בינונית אין כל טעם לשמרו מעבר לכך.

דור 7 מרלו – 2012

ציטוט מן היקב: יין בורדו סגלגל כהה עם רמזים של דובדבנים, גרגרי פטל שחורים וּוְרַדִים אדומים, מלווה בעץ קלוי. היין בעל גוף עגול ומרוכז עם סיומת קטיפתית ומתמשכת.

למיטיבי לֶגֶם:

הרֶקָח: 87% מרלו, 8% סירה, 5% פטיט סירה.

אלכוהול: 15%.

pH: 3.66

יישון בחביות עץ: 18 חודשים.

מקור יֵינָבֵי המרלו בכרם הנטוע בהרי בנימין ובכרמים בוגרים בגליל התחתון. כרמי הרי בנימין מאופיינים באדמה חרסיתית, אויר יבש השומר על בריאות הפרי, והפרשי טמפרטורות יום-לילה גדולים התורמים לקבלת יֵינָבִים מרוכזים בטעמים. אדמת הכרמים שבגליל התחתון מורכבת מפסיפס ייחודי של בזלת בה משולבים חלקי סלע גיר מפוררים. יבול מתון של עד 1,100 ק"ג לדונם, ומעקב אגרונומי רצוף מבטיחים קבלת פרי ייחודי.

טכני:

הענבים נבצרו ידנית עם שחר, הגיעו ליקב בשעות הבוקר המוקדמות והועברו דרך המַמחִיץ (crusher) – מתקן המוחץ את הענבים, לביקוע זָגֵיהם, בכדי שיגירו את תירושם – ישירות אל מכלי תסיסה מקוררים מנירוסטה. לאחר השרייה קרה הותסס התירוש בטמפרטורה של ˚24-˚22 מעלות עם שמרי D254 שפותחו במיוחד לקבלת יינות פירותיים ומלאים. התסיסה האלכוהולית נמשכה 12 יום, תוך כדי מיצוי עדין על ידי ביצוע שִׁיאוּב (remontage, pumpover) יומיומי, ובסיומה התקבל יין צפוף עם פירותיות שמורה. בתום התסיסה המלולאקטית הועבר היין ליישון בחביות עץ אלון, מהן 75% צרפתיות ו-25% אמריקניות, לתקופה של 18 חודשים, אשר במהלכם נרקח הרֶקָח הסופי של הזנים.

120 שקל. סביר.

יקב '1848'

יוסי שור

'1848' הוא יקב מיוחד. מכמה בחינות. הוא נין ל'יקבי ציון' – בכור היקבים בארצישראל המתחדשת. הוא בחזקתה של המשפחה, משפחת שור, ובשליטתה מאז 1848 ועד היום. 'יקבי ציון' היה עד לפני עשור וחצי יקב מיושן מאוד, שייצר כמויות גדולות של יינות פשוטים מאוד, קידוש וכאלה, בעיקר למגזר הדתי. הם עושים כן גם כיום, אבל עם שלוחה חדשה וטובה של ייצור יינות אמיתיים ואף איכותיים. 'יקב 1848' הוא יוזמה של יוסי שור, מצעירי המשפחה החרדית. זה החל כיקב בוטיק לפני שנים אחדות, ומגיע כיום לכ-200,000 בקבוקים בשנה. כמעט כולם יינות איכות. עצם השם '1848', כמו גם מתן שמות דורות לסדרות השונות, מדגישים את גילו המופלג של היקב שממנו הסתעף '1848', ומבליטים את בכורתו בשנים בענף היין הישראלי.

יין 'המערה גפנים בוגרות 2011'

מאת יעקב שקד

הרבה חדשות מ'יקב בנימינה': מנכ"ל חדש, יינן חדש, יין חדש.

המנכ"ל החדש הוא תמיר בושניצקי, שצבר נסיון רב בתפקידי ניהול בכירים. הוא נראה ונשמע נלהב לתפקידו החדש. טוב, בינינו, מי לא רוצה לנהל יקב? אל היינן הראשי המוצלח יפתח פרץ, הצטרף יינן נוסף, במקום יעל סנדלר, שנדדה לחצי הכדור הדרומי, לאוסטרליה. זהו יונתן שוטס, שבא מיקב 'אמפורה'. יונתן הוא בעל תואר ראשון בייננות ובכורמות מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה של פירנצה, איטליה. ניכר שהיקב מצוי בעיצומה של תנופה נאה.

המערה בהר חורשן. צילום: דן לוי

המערה מן המערה

יין 'המערה' קרוי, כמובן, על שם המערה המשמשת כמרתף החביות שלו (ראו במסגרת). 'המערה' הוא יקב הבוטיק של 'יקבי בנימינה' והוא מייצר שני יינות בלבד: 'המערה' ו'המערה גפנים בוגרות'. בעיקר את 'המערה'. ה-2012 הוא יין 'המערה' הראשון שנעשה על ידי היינן הראשי הנוכחי של 'בנימינה' – יפתח פרץ. מבציר ותסיסה ועד לרקיחת הרקח והביקבוק. היֵינָבִים * הם, ברובם, מכרמי 'המערה' שבתת-פלך היין בן-זימרה, וה-2012 עשוי מיֵינָבֵי* חֶלקה לא גדולה, של כ-10 דונם.

המערה 2012 הוא יין רֶקָח (blend) בסגנון בּוֹרדֶלֶזִי של קברנה סוביניון – 60%, מרלו – 37%, שמקורם בכרמים בוגרים בגליל העליון. מקור הפטי ורדו 3% מכרם ברמת הגולן. הפטי-וורדו (Petit Vertot) הוא יינב גס ושתלטן מטבעו, וזה הישראלי גרוע ממנו. הוא הוּסף לרֶקָח בכמות קטנה כתבלין וכמתווך בין שני הענקים, הקברנה והמרלו, ולהעניק בכך ליין משנה איזון ועומק, ובתוך כך גם להדגיש את הצבע ועוד קצת את החומציות במקומות הנכונים. יֵינָב זה ממלא אותו תפקיד עצמו גם ברבים מיינות בורדו הקלאסיים.

הכרמים בגליל נטועים על קרקע בזלתית מאוּוְררת. בזכות גילם הם מניבים באופן טבעי יבולים נמוכים ברמה של 700 ק"ג לדונם, אשר ביֵינביהם ריכוז טעמים גבוה. נתונים אלה: גיל הגפנים, פֶּלֶך היין, ורמת היבול, הם מתכון משובח לפרי מרוכז. היינבים נבצרו בשלהי קיץ 2012 מה שהעניק להם גם בשלות פֶנוֹלִית גבוהה.

רֶקָח בסגנון בּוֹרדֶלֶזִי

יין 'המערה 2012'

יינבי כל אחד מזני הרקח עברו השרייה קרה במשך שלושה ימים בכדי להפיק מזגי היינבים ומן הציפה את מלוא הפוטנציאל הכרומטי של צבע, ארומות פרי וטעמים רבים ככל האפשר. התסיסה האלכוהולית נמשכה שבועיים, עם שהות נוספת של היין במשך שבוע על הזגים, להשלמת מיצוי הטעמים והתרכובות הפנוליות הנחוצות להתיישנות איכותית וארוכה. הקברנה סוביניון, המרלו והפטי ורדו התיישנו, כל זן בנפרד, במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. בסיום ההתיישנות נבחנו היחסים בין הזנים לטובת הרכבת הרֶקח הסופי, זאת במטרה להבטיח רֶקח בסגנון בורדו – רֶקח עשיר, מורכב ובעל פוטנציאל התבגרות והתיישנות טוב בבקבוק. היין בוקבק ביולי 2015 ועבר תקופה של תשעה חודשי מנוחה והתבגרות נוספת בבקבוק – כמו הריון – לפני צאתו לשוק.

ליין צבע בורדו כהה ואטום והוא בעל רבדי ארומה שונים. בתחילה, עוצמת הפרי ניכרת ומתאפיינת בריח פירות יער אדומים, טבק, זפת ואספלט. לאחר חידרור של שעה מתגלים ריחות פרי כהה נוספים כפטל שחור, קסיס ואוכמניות. נוכחות הטאנינים מורגשת אך כבר בשלב זה אופיים קטיפתי ותחושת העפיצות בינונית. 'המערה 2012' שונה מעט מבציריו הקודמים, וניכרת יד יינן שונה. הוא כבר לא כבד ראש, גופו בינוני וקל יותר לשתותו. הוא עדיין טאניני, אך יש לזכור שבשביל יין כה משובח, הוא גם עדיין צעיר. עם זאת הוא רך. רכות מבורכת הן המלים שמתארות אותו היטב. אפשר כבר לשתות אותו. אבל הגמול יהי רב יותר למי שיישן אותו בתנאים המתאימים, עוד שנתיים שלוש, אפילו חמש. השיהוי שלו בחך ארוך ומותיר טעם של עוד.

אלכוהול: 13.5%. המחיר: 220 שקל.

המערה גפנים בוגרות 2011

יין 'המערה גפנים בוגרות 2011'

יין משובח. כשמו כן הוא. יין בוגר ובשל, אף כי לא הגיע עדיין לפירקו. היין הזה הוא בוגר מצד איכות יינביו, ומצד העשייה שלו. היין הוא זני, 100% קברנה סוביניון. 100% עושר טעמים קברנאי, כמו לחזור הביתה.

מקור היינבים בגפנים בוגרות בנות למעלה משלושים שנה הנטועות בתת-פלך כרם בן זימרה. בגיל כזה הגפנים מניבות באופן טבעי יבולים נמוכים של 500-700 ק"ג לדונם. זה אומר שכל גפן משקיעה יותר בכל יינב ויינב שבאשכולותיה. יינבים מושקעים מניבים יינות משובחים. כזה הוא

'המערה גפנים בוגרות 2011'. היין מפגין אופי אצילי, אבל יש לו גם בעיטה קטנה, מה שמורה על כך שהוא עדיין צעיר. לא רבים יהינו לחזות ליין ישראלי 13-14 שנות חיים טובות, אבל אני בהחלט צופה לו השתבחות לאורך 8-9 השנים הבאות ואני מוכן להמר על כך שהוא יהיה במיטבו רק בעוד חמש שנים ועוד שנים אחדות לאחר מכן. גם רמת האלכוהול השפויה שלו, 13%, דבר נדיר במחוזות היין שלנו כיום, תסייע לו להאריך חיים.

'המערה גפנים בוגרות 2011' הוא יין הדגל של יין הדגל. היין הזה עבר תהליכי שׁרִייָה קרה – שלושה ימים, תסיסה איטית – שמונה ימים, ומנוחת מיצוי של 12 יום על הזגים בכדי להפיק מהם את מלוא עושרם. היין עבר שיקוע קל של ה"כיפה" שנוצרה מעליו מזגים ומציפה, ותסיסה מאלו-לאקטית להפיכת חומצת התפוח (חומצה מאלית) החדה לחומצת חלב (חומצה לאקטית) רכה ומאזנת. הוא בוקבק במארס 2013 ונח כשנה בבקבוקים בטרם יצא לאור. היין מורכב, מלא, עשיר ועם זאת קל יחסית וטעים להפליא. כל זאת, ביחד עם 13% אחוזים שפויים של אלכוהול הופכים אותו לאחד מן היינות הטובים ביותר שיש כיום בישראל. המחיר: 380-400 שקל.

*  יֵינָב – השם החדש של עֵנָב יין, להבדיל מענב שאינו מתאים לעשיית יין. ענבי-יין: יֵינָבִים. עֵנָב – Table grape, יֵינָב – Wine grape.

מאת חיים מידן

יקב 'עמק האלה' ערך לאחרונה בכורה לארבעה יינות חדשים, שארדונה VC 2012, סוביניון בלאן 2014, מרלו 2012, וסירה-פטיט סירה 2012. לקנות ברשתות, בחנויות היין וברשת 'טיב טעם'.

מרלו 2012

יין מרלו זני מוצלח, שנרקח מ-90% יֵינָבֵי מרלו ו-10% יֵינָבֵי פטי ורדו (Petit verdot). המרלו גדל היטב בטֶרוָ'אר של עמק האלה, והניב בבציר 2012 יין טוב שזכה בְּמֶדַליית ארד בתחרות 'אשכול הזהב' 2015.

ההבשלה הפ'נולית המלאה של היינבים, הודות לבציר חם יחסית, העניקה ליין צבע ארגמן כהה, כמעט אטום. האף מעמיק ומשדר פירות סגולים בשלים, תיבת סיגרים, ושמץ של פול ירוק. החך מלא, "חם" מאלכוהול, עם שזיפים, צימוקים ותת-תו של…. עוגת גבינה. הטאנינים רכים ומעודנים. השיהוי, טעים, ממושך יחסית, ובן 7 קודאלי (Caudalie).

ייננית – לין גולד. יישון בחביות עץ אלון – 16 חודש. מועד הביקבוק – אוקטובר 2014. אלכוהול בנפח – 15%. 109 שקל.

סירה – פטיט סירה 2012

עד לבציר 2010 עשו ב'עמק האלה' יין זני מיינבי הסירה ויין זני מיינבי הפטיט סירה. החל בבציר 2011 בחרה הייננית לשלב שני זנים אלה לרקח אחד, וטוב שכך. לדעת כותב שורות אלו לא צריך לעשות יין מיינבים שאינם ראויים לכך, וכל ייעודם לשמש כתומכים ביינות רקח. הפטיט סירה תורם אכן לרקח פרי רב ומבנה לעיס מה, המאוזן על ידי הסירה האלגנטי והמלוטש. יין עשיר ודרמטי, עם גוף מלא ומורכב.

היין הוא רֶקָח של 75% סירה (Syrah) ו-25% פטיט סירה (Petite sirah). באף ניחוחות פלפל שחור ופרי סגול ותת-תו מוזר אם כי לא בלתי נעים של גומי חרוך. החך מלא, ריבתי-מה, עם ליקוריץ, פטל שחור, פלפל שחור גרוס טרי, שוקולד כהה ושמץ וניל בפינות. ויש ליין הזה קצת דיו (לא באמת) לא רק בצבע, אלא גם בטעם – לטובה. טאנינים בועטים, אבל כוונתם טובה. השיהוי קצר למדי, 4 קודאלי.

ייננית: לין גולד. אלכוהול בנפח: 14.5%. 129 שקל.

סוביניון בלאן 2014

יין זני מ-90% יֵינָבֵי סוביניון בלאן ו-10% יינבי סמיון (Semillon). אלגנטי למדי, גָרִיס (crispy), עם חַמצוּצִיוּת נעימה ורעננה. ניכר ביין כי עבר תסיסות קרות בכדי לשמר ארומה וטעמים, וחומציות טבעית. לאחר התבגרות נפרדת של היינות, נרקח מהם הרקח הסופי של הסוביניון בלאן' עם מעט סמיון שראה חבית. הסמיון מעניק לסובניון בלאן' הרזה קצת "שמנמנות" ומשלים אותו יפה. היין זהוב שקוף עם תו ירקרק. באף ליים, אננס, קרמבולה ועשב. כך גם בחך, בתוספת מעט מינרליות.

ייננית: לין גולד. אלכוהול בנפח: 12.5% שזה מעולה ביותר. 80 שקל.

שרדונה VC 2012

ה-הVC פירושו vineyard's choice – יין נבחר. היין אכן משובח. שרדונה שראה עץ, כראוי לשרדונה של ממש. ראה עץ, טעם עץ וגם שתה אותו. שרדונה ועץ אלון פשוט נולדו זה לזה. והיין הזה עשה את התסיסה שלו בחביות עץ.

ה-Vinyard's Choice היא סידרת העילית של היקב, ומיוצרת רק בשנים נבחרות ומובחרות. ה-VC 2012 עשוי מיינבי שרדונה בלבד, שמקורם בחלקה יחידה של היקב בכרם בנס-הרים. היינבים נבצרו בשעות הקרירות של הלילה, ועברו ניפוי – בחינה בעין והרחקה ידנית של גרגרים ואשכולות גרועים, פגומים או מקולקלים. אם רוצים ליצור יין טוב, חיוני לנפות את הדברים האלה, מפני שאם ייִוותרו ביֵינַבִים הנכנסים למִיחוּץ (Foulage), לסחיטה או למכל התסיסה, הם עלולים לפגום ביין המתהווה ולהעיב על איכות היין שייווצר.

זהו יין גדול, בשל, מלא גוף, יבש כמו שיכור אנגלי במדבר סעודי, עם טעמים בשלים של תסיסה מאלולקטית. בעין: צבע זהבהב המעיד גם על הגיל. באף: ניחוחות של פירות גלעיניים, טוסט, קשיו, חמאה. בחך: תפוח ירוק, אגסים, פרי הדר, אגוזים, חמאה, פרלין, שמץ וניל ועשן עץ. השיהוי ארוך, 8-9 קודאלי, עם  שאריות מנגו ופירות טרופיים נוספים.

ייננית: לין גולד. אלכוהול בנפח: 13.5%. יישון בחבית: 15 חודש. מועד הביקבוק: ינואר 2014. הסידרה מוגבלת בכמות ונמכרת רק ביקב. 250 שקל.

יקב 'עמק האלה' (Ella valley) נוסד לפני כחמש-עשרה שנים. ייצור היין עומד על כ-300 אלף בקבוקים בשנה. כל יינות היקב מיוצרים רק מיֵינָבֵי כרמי היקב. כ-20 אחוז מיוצאים לארה"ב, לקנדה, לאירופה ואף ליפן. היקב שוכן באזור עמק הָאֵלָה, זה שבו נערך הדו־קרב בין דוד לגוליית.

'סמיון רזרב 2014' ו'מרסלן רזרב 2013'

 מאת יעקב שקד

 יקבי בנימינה ערכו בכורה לשני יינות חדשים בסדרת ה'רזרב' הגבוהה שלהם. שני היינות נאים וטובים כל אחד לסוגו ולזנו.

בנימינה רזרב סמיון 2014

יֵינָבֵי 'סמיון' (Semillon) נמנים עם אצולת היֵינָבִים הלבנים. טוב יהיה אם ייקלטו יותר בישראל ויגוונו את פורטפוליו היֵינָבִים המקומי.

היין "שוֹבֶה אף" על משקל שובה לב, עם ניחוחות תפוח ירוק, פסיפלורה, קרמבולה ושמץ של דבש אקזוטי. בחך הוא לא לגמרי יבש כי אם יבש סִיפִּי (off dry), וגם תוסס קלות מאוד ומעקצץ בלשון. הוא עשבוני מה ותבליני מה, עם מעט לימון וקליפתו, ועם קצוות מטאליים ומינרליים. היין רענן, גָרִיס (crispy) טעים, נעים וקיצי. השיהוי (finish) קצר למדי בן כחמישה קודאלי עם תת-גוון מריר ונקי בחך. להגיש ממש צונן, בטמפרטורה של 8-10 מעלות.

הייננים התייחסו בדבריהם לפוטנציאל ההתיישנות של היין, והזכירו כי יינות סמיון מהאנטר ואלי (Hunter Valley) באוסטרליה – היכן שהיינב הזה ידוע כ'האנטר ריסלינג' – מתיישנים להפליא גם עשרים ושלושים שנה. הבה לא ניסחף, ואני ממליץ לשתות את היין כעת ובשנה-שנתיים הקרובות. אבל, אם מישהו רוצה להניח כמה בקבוקים כאלה בתנאי התישנות טובים ולבדוק אותם בעוד עשר שנים, למה לא? ההפסד לא יכול להיות גדול, בעוד שהפתעה טובה תהיה נעימה מאוד.

הבקבוק סגור בפקקסב ולא בשעם, ומחירו 60 שקל.

 למיטיבי לֶגֶם

הרֶקָח: 90% סמיון מרמת סירין שבגליל התחתון, ו-10% סוביניון בלאן מן הגלבוע. זהו רקח מקובל, והסוביניון בלאן נלווה בדרך כלל לסמיון. 12.5% אלכוהול.

תנאי הגידול והאקלים:

היינן הראשי יפתח פרץ, משמאל בפרופיל, מציג את היינות

רמה בזלתית עם קרקע חרסיתית אך מנוקזת היטב, התורמת לאיזון טבעי של צימוח ולהבשלות מוקדמות ואחידות. משטר הרוחות בכרם והלחות היחסית הנמוכה תורמים לאיזון החום בגפן, מונעים התבססות של מזיקים ופטריות, ומסייעים להבשלות מהירות ואיכותיות. הכרם מטופל על ידי חקלאי קיבוץ דגניה א' – גיל אילן ואבנר עבדי.

 תהליך ייצור היין:

יֵינָבֵי הסמיון נבצרו בכרמי היקב אשר ברמת סירין בסוף חודש יולי 2014 עם נתוני הבשלה מרשימים ביחס לאקלים הישראלי החם – עלייה ברמת הסוכר והתפתחות הטעמים ביֵינָב ומנגד שמירה על רמת חמיצות גבוהה. היינבים נבצרו בבציר לילי והועברו ישירות ליקב לסחיטה, תהליך צילול טבעי ותסיסה במכל נירוסטה בטמפרטורה קרה. הייננים עקבו מקרוב אחרי תהליך התסיסה והתפתחות היין, שהמשיך להפתיע ולהרשים מיום ליום – בעיקר במאפייני הפרי הטרי והגָרִיס (crispy) שלו וברמת חמצוציות יוצאת דופן. בסיום התסיסה עבר היין שפיה, והונח לו להתיישן במשך 6 חודשים בנחת על שמריו, כמתואר בספר ירמיהו: "וְשֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי" (ירמיהו מח, יא), מה שתרם עוד למרקם היין ולמורכבותו.

במהלך ההתיישנות ניסו הייננים רְקָחִים שונים ושילובים עם זנים אחרים, והחליטו על תוספת של 10% סוביניון בלאן אשר תרמה לעושר הארומטי של היין ולמבנהו. בסיום תקופת ההתיישנות עבר היין תהליכי ייצוב, צילוּל וסינון. היין בוקבק בחודש אפריל 2015.

בנימינה רזרב מַרסֶלָן 2013

מימין לשמאל רונלד מוגנדורף מנהל המכירות, והייננים יעל סנדלר ויפתח פרץ

זן היינבים הזה נמנה עם הפחותים שבאדומים. המרסלאן (Marselan) הוא אמנם צאצא מכלוא של קברנה סוביניון וגרנאש, אבל הזיווג הזה לא הניב גאון גדול. כזה הוא גם היין שלו מ'בנימינה', קטן, לא מעורר ציפיות גדולות ולא מספק הפתעות של איכות. יין פשוט, חביב לשתיה, קצת מוזר.

ליין צבע אדום כהה כדם השור, כמעט אטום. האף קלוש למדי אך מצליח להיות גם גס. בחך היין פירותי, עם דובדבנים אדומים חמצמצים, שזיפים בשלים וטאנינים נוכחים אך עדינים להפתיע. לשתות צונן מן הרגיל ליין אדום – 15-17 מעלות. המחיר, 60 שקל.

למיטיבי לֶגֶם

הרקח: 90% מרסלן מן הגלבוע ו-10% פטיט-סירה. 14.5% אלכוהול.

תנאי גידול ואקלים:

שקד מטביע את חוטמו בניחוחות הסמיון

האקלים בגלבוע הוא ממוזג ויבש עם לילות קרים. הקרקע אינה עמוקה וכושר קיבול המים בה בינוני. התוצאה המתקבלת היא כרם בעל צימוח מרוסן ואיזון נכון בין עלווה לפרי. גורמים אלה, ביחד עם טיפול מסור מצד כורמי היקב תורמים כולם לאיכות היין המתקבל.

תהליך ייצור היין:

ענבי המרסלן נבצרו לקראת סוף חודש אוגוסט 2013 בכרם מירב אשר על רכס הרי הגלבוע בבציר לילי. עם הגיעם ליקב, הועברו הענבים דרך מפריד-ממחיץ ומשם למכל נירוסטה להשרייה בטמפרטורה קרה טרום תסיסה על מנת למצות יותר חומרי צבע, טעם וניחוח. כעבור מספר ימים התחילה התסיסה האלכוהולית, במהלכה עבר היין שפייה והחזרה למכל על מנת לעזור בקיבוע הצבע ובריכוך הטאנינים. בסיום התסיסה האלכוהולית, עבר היין תסיסה שניה- תסיסה מלולאקטית, ומיד לאחריה הועבר לתקופת התבגרות בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקני למשך 14 חודשים. בסיום תקופת ההתבגרות נבנה הרֶקָח (בלנד) הסופי – חביות מרסלן נבחרות ותוספת של 10% פטיט סירה מכרם מירב.

של יקב '1848'

מאת יהושע בן עזרא

יקב הפרימיום '1848' השיק יין איכות חדש לקראת לראש השנה – מרלו 2011 דור 7.

זהו יין מענג. רך ומתמסר. כבר קרוב לשיאו כעת, לשתיה של חוויה מרלואית טובה בפני עצמו, כמו גם לליווי בשרים עשירים ומשובחים ותבשילי קדרה ניחוחיים. אני יכול לדמיין לי אנטרֶקוט עסיסי שהמרלו הזה אוכל אותו בנחת ביחד איתי. ה'מרלו 2011 דור 7' הוא יין קלאסי של אקלים סובטרופי, והדבר בא לידי ביטוי בכל מולקולה שלו. הוא "חם", הטאנינים שלו רכים ומוסיפים עניין ועומק, הוא בנוי היטב, מאוזן יפה וטעים מאוד. צבעו בגביע כהה, כמעט אטום, הכי ייני שיש, עם שוליים ארגמניים קלאסיים. היין פירותי ומביא לחך פירות גרגריים סגולים כמו פטל ואָסנה עם שזיף סגול, שמץ ציפורן ונגיעת מוקה. חרף האלכוהול הגבוה, גופו קל יחסית, מה שמקל על שתייתו בהנאה, גם ללא ליווי של אוכל. בחך נותר שיהוי ארוך של כעשרים קוֹדאלי (caudalie) – יחידת מידת משך השיהוי של יין בחך אחרי שנבלע. יחידת קודאלי אחת מִשׁכָה שניה אחת.

היין יהיה טוב גם בשנה-שנתיים הקרובות. עם אלכוהול בגובה העננים של 15% וחומציות בינונית אין כל טעם לשמרו מעבר לכך.

דור 7 מרלו – 2011

ציטוט מן היקב: יין בורדו סגלגל כהה עם רמזים של דובדבנים, גרגרי פטל שחורים וּוְרַדִים אדומים, מלווה בעץ קלוי. היין בעל גוף עגול ומרוכז עם סיומת קטיפתית ומתמשכת.

למיטיבי לֶגֶם:

הרקח: 87% מרלו, 8% סירה, 5% פטיט סירה.

אלכוהול: 15%.

pH: 3.66

יישון בחביות עץ: 18 חודשים.

מקור יֵינָבֵי המרלו בכרם הנטוע בהרי בנימין ובכרמים בוגרים בגליל התחתון. כרמי הרי בנימין מאופיינים באדמה חרסיתית, אויר יבש השומר על בריאות הפרי, והפרשי טמפרטורות יום-לילה גדולים התורמים לקבלת יֵינָבִים מרוכזים בטעמים. אדמת הכרמים שבגליל התחתון מורכבת מפסיפס ייחודי של בזלת בה משולבים חלקי סלע גיר מפוררים. יבול מתון של עד 1,100 ק"ג לדונם, ומעקב אגרונומי רצוף מבטיחים קבלת פרי ייחודי.

טכני:

הענבים נבצרו ידנית עם שחר, הגיעו ליקב בשעות הבוקר המוקדמות והועברו דרך המַמחִיץ (crusher) – מתקן המוחץ את הענבים, לביקוע זָגֵיהם, בכדי שיגירו את תירושם – ישירות אל מכלי תסיסה מקוררים מנירוסטה. לאחר השרייה קרה הותסס התירוש בטמפרטורה של ˚24-˚22 מעלות עם שמרי D254 שפותחו במיוחד לקבלת יינות פירותיים ומלאים. התסיסה האלכוהולית נמשכה 12 יום, תוך כדי מיצוי עדין על ידי ביצוע שִׁיאוּב (remontage, pumpover) יומיומי, ובסיומה התקבל יין צפוף עם פירותיות שמורה. בתום התסיסה המלולאקטית הועבר היין ליישון בחביות עץ אלון, מהן 75% צרפתיות ו-25% אמריקניות, לתקופה של 18 חודשים, אשר במהלכם נרקח הרֶקָח הסופי של הזנים.

119 שקל. סביר. שתו לאט, כי זהו יין שממש חבל כשהוא נגמר.

יקב '1848'

יוסי שור

'1848' הוא יקב מיוחד. מכמה בחינות. הוא נין ל'יקבי ציון' – בכור היקבים בארצישראל המתחדשת. הוא בחזקתה של המשפחה, משפחת שור, ובשליטתה מאז 1848 ועד היום. 'יקבי ציון' היה עד לפני כעשור יקב מיושן מאוד, שייצר כמויות גדולות של יינות פשוטים מאוד, קידוש וכאלה, בעיקר למגזר הדתי. הם עושים כן גם כיום, אבל עם שלוחה חדשה וטובה של ייצור יינות אמיתיים ואף איכותיים. 'יקב 1848' הוא יוזמה של יוסי שור, מצעירי המשפחה החרדית. זה החל כיקב בוטיק לפני כארבע שנים בלבד, ומגיע כיום לכ-200,000 בקבוקים בשנה. כמעט כולם יינות איכות. עצם השם '1848', כמו גם מתן שמות דורות לסדרות השונות, מדגישים את גילו המופלג של היקב שממנו הסתעף '1848', ומבליטים את בכורתו בשנים בענף היין הישראלי.

מאת חיים מידן

אני מביא בפניכם את יין 'המערה 2011' המשובח.

יין 'המערה', לבציריו השונים, הוא יין אייקוני. אחד מקבוצה מצומצמת ונבחרת של יינות ישראליים. יש לו קהל חסידים נאמן, הממתין מדי שנה, בצמא, לשחרור "הבציר-התורן" למכירה. יין המערה גם נמנה – משנתו הראשונה ב-2000 – עם היינות הישראליים המצליחים יפה אף בחו"ל.

הוא קרוי, כמובן, על שם המערה המשמשת כמרתף החביות שלו.

'המערה' הוא יקב הבוטיק של 'יקבי בנימינה' והוא מייצר שני יינות בלבד: 'המערה' ו'המערה גפנים בוגרות'. בעיקר את 'המערה'.

ששון בן אהרון

היינות שמהם נרקח ה-2011 הזה הם פרי עבודת צוות הייננים הקודם של היקב, בראשות ששון בן-אהרן. השלמת היין – יצירת הרֶקָח הסופי – נעשתה על ידי הייננים החדשים יפתח פרץ ויעל סנדלר. כרמי 'המערה' הם ברובם מתת-פלך היין בן-זימרה, וה-2011 עשוי מיֵינָבֵי* חֶלקה לא גדולה, של כ-10 דונם. את היין הציג ברהיטות וניהל את הטעימה יפתח פרץ, היינן הראשי, הכבר לא כל כך חדש, של יקבי בנימינה.

המערה 2011 הוא יין רֶקָח (blend) בסגנון בּוֹרדֶלֶזִי של קברנה סוביניון – 70%, מרלו – 26%, שמקורם בכרמים בוגרים בגליל העליון, ופטי ורדו 4% מכרם בשפלת יהודה. הפטי-וורדו (Petit Vertot) הוּסף לרֶקָח בכדי לתווך בין שני הענקים, הקברנה והמרלו, ולהעניק בכך ליין משנה איזון ועומק, ובתוך כך גם להדגיש את הצבע ועוד קצת את החומציות במקומות הנכונים. יינַּב זה ממלא אותו תפקיד עצמו גם ברבים מיינות בורדו הקלאסיים.

הכרמים בגליל נטועים על קרקע בזלתית מאוּוְררת. בזכות גילם הם מניבים באופן טבעי יבולים נמוכים ברמה של 700 ק”ג לדונם, אשר ביֵינביהם ריכוז טעמים גבוה. נתונים אלה: גיל הגפנים, פֶּלֶך היין, ורמת היבול, הם מתכון משובח לפרי מרוכז עם בשלות פֶנוֹלִית גבוהה.

דברי היקב: היֵינָבִים נבצרו בשלהי קיץ 2011. יֵינבי כל זן עברו השרייה קרה במשך 3 ימים למיצוי צבע, ארומות פרי ומרב הטעמים. התסיסה האלכוהולית שנמשכה שבועיים, והיין הותר על הזגים שבוע נוסף לשלמת מיצוי הטעמים והתרכובות הפנוליות הנחוצות להתיישנות איכותית וארוכה. הקברנה סוביניון, המרלו והפטי ורדו התיישנו, כל זן בנפרד, במשך 24 וחדשים בחביות עץ אלון צרפתי. בסיום ההתיישנות נבחנו היחסים בין הזנים ליצירת הרֶקָח הסופי בסגנון בורדו – עשיר, מורכב ובעל יכולת התבגרות טובה גם בבקבוק. היין בוקבק ביולי 2014 ועבר תקופת התבגרות נוספת בבקבוק בת תשעה חודשים לפני צאתו לשוק.

'המערה 2011' הוא יין משובח. אפשר לשתות כבר כעת, אבל עדיף ליישן אותו 3-4 שנים. באף, שליטה של דובדבנים ותָו לא צפוי של מנטה. היין מאוזן היטב, חרף נטיה קלה לחמצוציות. אך זאת מעניקה רעננות ושמץ קלילות לגוף, שבלעדיהן היה הרבה יותר כבד. באף מגיע קודם כל ניחוח הדומדמנית, מלוּוֶה בעץ חבית ושבבי עיפרון מחודד, ובתַו מפתיע של מנטה. בחך היין אלגנטי ומאוזן, כאמור עם נטיה לחמצוציות. החמצוציות תעבור לו – חבל – ובעוד כשלוש שנים יהיה 'המערה 2011' יין בשל, שקול, מאוזן, וככל הנראה משובח מאוד.

היקב מנבא לו פוטנציאל יישון ארוך טווח. אני אישית, ביין עם משא כבד של 14% אלכוהול, לא הייתי מהמר מעבר ל-5 שנים. 14% אלכוהול. 230 שקל.

* יֵינָב – השם החדש של עֵנָב יין, להבדיל מענב שאינו מתאים לעשיית יין. ענבי-יין: יֵינָבִים.

מאת יעקב שקד

 כן, זאת לא טעות. בציר 2005.

פתחתי בקבוק של יין ברקן 'אלטיטיוד 412', מבציר 2005. אני מניח שלא נותרו מן היין הזה בקבוקים בכמות של ממש, מפני שברור היה לרוב הקונים בשעתו – בעיקרון, בצדק – שלא יהיו ליין הזה חיים מעבר לארבע-חמש שנים.

אני חיבבתי את היין עם בכורתו בשנת 2007, אבל לא מעבר לכך. עם זאת, היה לי "חשד" חיובי לגביו, שיש בו יותר משנגלה לחך ולחוטם. אז הנחתי לו להתיישן. הוא התיישן בתנאים מיטביים, וה"חשד" שלי הפך לוודאות מצויינת. שתיתי את הבקבוק עם שירלי פרקש – אשה קסם. כמה נהנינו ממנו. יין מ-ש-ו-ב-ח. מלא בטעמים, רך, מתמסר, אבל עם אופי מובחן ואישיות ייחודית.

באף קצת זפת חמה וטובה, נסורת עיפרון מחודד, שמץ של תיבת סיגרים, פרי שחור ברוחב אף. בחך עקבות של פלפל אנגלי, הדים רחוקים של עפיצות, לחישה קלה של שוקולד, דובדבן שחור מתפוצץ מבשלות ושזיפי שׂגיב סגולים. אף לא שמץ של ריבתיות חרף הגיל. אילו טעמתי את היין בטעימה עיוורת הייתי הולך כנראה לסביבות גיל של 7-8 שנים, ולסביבות בורדו.

זה היה יין שקול, רוגע, עם שלווה שבאה עם השנים ונוכחות של סוס מרוץ ששכב לנוח. הוא היה הולך יפה עם סטייק נקי נקי כמו פילה משובח, אבל שירלי הפסיקה לאכול בשר, אז נמנעתי. אם יש עדיין למישהו – זה הזמן. אם יש עדיין ב'ברקן' למכירה, לדעתי המחיר צריך להיות כ-500 שקל.

היינות של אחד היקבים היפים בארץ

 מאת ליאור עילם

יקב שדות הוא אחד מיקבי הבוטיק היפים בארץ, אם לא "הַ". יוצרים בו יינות מעולים. נוכחות, ייחוד, עידון ואירופאיות – אלו כמה מהתכונות החזקות של היקב ושל יינותיו

יקב שדות שוכן במושב שדה-יעקב, אשר בעמק יזרעאל. בעמק יזרעאל ובאזורים הסמוכים לו קמו בשנים האחרונות יקבים אחדים. הם מחדשים את תפארתו הקדומה של העמק כמרכז לגידול ענבים ולייצור יין. אחד המעניינים שבהם הינו יקב שדות, הצופה אל נוף מרהיב.

היקב נוסד על ידי משפחת לוי. האב זאב הינו אגרונום, והבן רועי הוא כלכלן המנהל את היקב. הכרמים הסובבים את היקב ניטעו ב-2009, והינם בני כשש שנים. 'שדות' הוא יקב משפחתי, והוא נמנה עם היקבים הבודדים בישראל, שהם יקב-אחוזה (Estate Winery). משמעות הדבר היא שכל היין המופק ביקב מקורו בענבי הכרמים המקיפים את היקב ושייכים לו. זהו יקב בוטיק קטן, המייצר כ-7,500 בקבוקים מכל שנת בציר. ליקב צמוד הכרם בן עשרת הדונמים. כרם נוסף, בן 12 דונם יינטע בסוף השנה. היינות משווקים בארץ על ידי המשפחה, ובימים אלה מיוצאת הזמנה ראשונה לדרום-אפריקה, אל יבואן יינות שהתפעל מיינות היקב.

יקב שדות הוא אחד מיקבי הבוטיק היפים בארץ – אם לא "הַ". יוצרים בו יינות מעולים. נוכחות, ייחוד, עידון ואירופאיות, הם כמה מהתכונות החזקות, הן של היקב והן של היינות. למשפחת לוי יש תפיסת עולם ברורה לגבי תהליך גידול הענבים: זני הענבים שנשתלו נבחרו בקפידה, על מנת שיתאימו לאדמת העמק ולאקלימו, כשהמשפחה מלווה את התהליך למן שתילת הגפן ועד לביקבוק היין. גם בתהליך הכנת היין, קיימת תפיסת עולם ברורה –  ייצור יין שהוא נגיש לצרכן, ומביא לידי ביטוי את הכרם ממנו בא ואת ייחוד הזן באיכות הגבוהה ביותר.

 אלכסנדר זייד רכוב על סוסו

צופה לכרם ולמאגר המים הפסטורלי

אני מגיע ליקב מאזור תל אביב בלווית חבר חובב יין. הנסיעה לעמק יזרעאל, דרך כביש 6, אורכת פחות משעה. לרוב הישראלים עמק יזרעאל אינו מהווה יעד תיירותי, וחבל. העמק מציע מסעדות טובות, יין משובח, נוף עוצר נשימה ואתרי עתיקות. רועי לוי מקבל את פנינו. לפני הטעימות, הוא עורך לנו סיור היכרות עם תהליכי הכנת היין. לא אַלאֶה בהסברים טכניים, אציין רק שניכר כי משפחת לוי לא חסכה בדבר. ביקב מיטב הציוד, החל במכלי התסיסה המשוכללים וכלה בחביות העץ הצרפתיות. כל מה שנדרש כדי להפיק יין משובח. אך, האם הוא אכן כזה? התישבנו לטעימות. על השולחן גבינות משובחות באדיבות הגָּבָּן השכן אילן כהן, מן המשק הסמוך. רועי פתח את בקבוק הראשון. הרי בשביל זה הגענו, לא?מרפסת העץ שנבנתה כחלק ממרכז המבקרים המתוכנן, צופה לכרם ולמאגר המים הפסטורלי שתוחם אותו. במערב מתרומם רכס הכרמל ומעברו השני של היקב ניצב פסלו של השומר המיתולוגי אלכסנדר זייד, רכוב על סוסו. זהו אחד היפים והפסטורליים ביקבים שביקרתי בהם מעודי, ואחד היפים – אם לא היפה – בארץ.

 יין בסגנון אירופאי

רועי לוי מודד בפראקטומטר את רמת הסוכר ביֵינָבים (ענבי יין) בטרם בציר

היין הראשון שאנו טועמים, הינו מוסקט קָאנֶלִי (Muscat Canelli) לבן יבש. כן קראתם נכון. גם אני התרגלתי לכך שיינות המוסקט שמיוצרים בארץ הם חצי-יבשים או ממש מתוקים. הריח הינו של מוסקט מתוק ועל כן החך מצפה לטעם המתקתק. והנה הפתעה. הפתעה נעימה יש להדגיש. היין הלבן היבש, טעים ועדין להפליא, יין בסגנון אירופאי, עם 11.5 אחוז אלכוהול בלבד.

אחרי הלבן והרוזה, עברנו לטעימת היינות האדומים. היינות התיישנו במרתף היקב 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות. התחלנו ברֶקָח ייחודי של 70% שיראז ו-30% טמפראנִיוֹ. לדברי שותפי לביקור ביקב, היין מזכיר את היינות הספרדיים. זה לא מפתיע בהתחשב בכך שהטמפראניו הוא יֵינַב (עֵנַב יין) אופייני ליינות ספרד. ברקח יש 13 אחוז אלכוהול, כשטעמי הפרי והעץ מאוזנים. עוצמת טעמי העץ ביין, שמקורם ביישון בחביות, הינה גורם שיש להיזהר בו. שימוש יתר בחביות חדשות מחזק את טעם העץ ואם טעמו מורגש מדי הוא עלול לפגום בהנאה. ברקח שטעמנו האיזון היה לטעמנו מושלם, הן מבחינת השילוב הייחודי שבין השיראז והטמפראניו והן בטעמי העץ המורגשים בדיוק במידה הנכונה. גם אני וגם עמיתי מסכימים כי מדובר ביין מצויין.לאחר שאנו מסיימים להתפעל מן הקאנלי הלבן, מוזג רועי לגביעינו את הרוזה. הפתעה נוספת. יינות רוזה הם בהחלט לא נדירים, אולם כמעט שלא נתקלתי ברוזה ביקבים קטנים מסדר הגודל של 'יקב שדות'. צבעו של הרוזה מגרה. הוא אינו בצבע ורוד תות-שדה מזעזע כמו רבים מן הרוזה'אים הישראליים, כי אם בעל גוון סלמון קלאסי. רועי מספר לנו שהוא מורכב מ-60% שיראז ו-40% אחוז טמפראניו (Tempranillo). הסקרנות שלי גואה. ולטעימה: היין קליל ונעים מהנגיעה הראשונה בחלל הפה ועד לגרון. למרות מזג האוויר הקריר, יכולתי לדמיין כמה יתאים הוא בלילות הקיץ הבאים עלינו לטובה.

היין הרביעי שאנו טועמים הינו סירה אדום. זהו יין הדגל של 'יקב שדות'. יש בו 13% אלכוהול, וצבעו אדום עמוק. יין זני מ-100% ענבי סירה, ועל אף שאין הפתעה בהרכב הזנים ועל אף שהיין אינו ייחודי כשני היינות הקודמים, זהו יין עשיר ונעים, ביטוי איכותי לזן צרפתי זה. אם רוצים סתם להתפנק ביין בוטיק משובח ובלי הפתעות, זהו יין מתאים מאוד.

 המחיר נמוך האיכות גבוהה

בסיום הטעימות, אני שולף את המצלמה ומבקש לקחת כמה תמונות למזכרת. ל'יקב שדות' יש יינות משובחים, אבל מה שהרשים אותי יותר מכל, היה תפיסת העולם הברורה. כזו שלא באה למצוא חן בעיני אף אחד, אלא משדרת את האמת הפנימית של משפחת לוי. תפיסת העולם מתמקדת בטיפול בגפן מרגע השתילה ועד הביקבוק, בשימוש בציוד המתקדם ביותר, בבחירת הזנים, באחוזי האלכוהול, וביצירת הרקחים שבין הזנים.

ולסיום, המחירים. לא נעים לומר אבל מחירו הנמוך של היין אינו משקף את איכויותיו הגבוהות. מחירי היינות הם 69-85 שקל בלבד, והם אינם נופלים מיינות שמחיריהם פי שניים ויותר. יינות 'שדות' נמצאים בחנויות יין מובחרות, במסעדות אחדות, וכמובן ביקב עצמו בתיאום מראש. איך מגיעים ליקב: מכביש 70 פונים בצומת התשבי לכביש 722, אחרי כ-4 ק"מ הכניסה למושב שדה-יעקב מימין. סיורים וטעימות נערכים בימים א'- ו' בתיאום מראש. כשר. רועי לוי, 052-8446228.

הכותב ביקב